המחקר שמגלה למה מעסיקים לא מוצאים עובדים

המעבר לכלים אוטומטיים שמסננים מועמדים למשרות גורם למעסיקים לפספס עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה מקבוצות אוכלוסיה שונות • מה מעסיקים יכולים לעשות כדי להחזיר אותם לשוק העבודה

Harvard Business Review

התופעה הזאת זכתה לכינוי ההתפטרות הגדולה: כמעט 20 מיליון אמריקאים עזבו את מקום עבודתם ב-2021, והמגמה מתפשטת למערב אירופה, אסיה ומעבר להן. ובכל זאת, גם כאשר מעסיקים נאבקים לאייש משרות פתוחות, מיליוני מועמדים מוכשרים נאבקים רק כדי שיביאו אותם בחשבון. מדוע קיים הפער הזה, ואיך חברות יכולות לגשר עליו?

מחקר שנערך על ידי בית הספר לעסקים של הרווארד וחברת הייעוץ הגלובלית Accenture מוצא סיבה מרכזית לפער: השימוש שנעשה כמעט בכל מקום בפלטפורמות גיוס אוטומטיות, שמסננות באופן שיטתי מספרים גדולים של מחפשי עבודה שעשויים להתאים לתפקיד. מועמדים עם רקע לא שגרתי, למשל כאלה הסועדים בני משפחה, עולים חדשים ומהגרים, אסירים משוחררים ואנשים בעלי מוגבלויות פיזיות או נפשיות "מוסתרים" במיוחד ממעסיקים פוטנציאליים. מחברי המחקר מעריכים שיש יותר מ-27 מיליון עובדים "מוסתרים" בארה"ב לבדה. "אלה אנשים שרוצים לעבוד", אומר פרופ' ג'וזף ב. פולר מהרווארד, ומחבר שותף של המחקר. חלקם עשויים להיות מועסקים במשרה חלקית מאוד, ואחרים נותרים לגמרי מחוץ לשוק העבודה. 

החוקרים הגיעו למסקנות האלה לאחר שסקרו 8,720 עובדים "מוסתרים" ו-2,275 מנהלים בארה"ב, בבריטניה ובגרמניה ב-2020. הופעתו של הגיוס המקוון בשנות ה-90 של המאה הקודמת הבטיחה למעסיקים גישה למגוון רחב יותר של מועמדים מזה שהציעו שיטות הגיוס המסורתיות, אבל התוצאה הייתה מבול בלתי ניתן לניהול. בתחילת העשור השני של המילניום, כל משרה הניבה 120 מועמדים בממוצע, והמספרים המשיכו לעלות עם הזמן. מעסיקים פנו למערכות מעקב וגיוס מועמדים שיעזרו בניפוי, בדרך כלל בתוך שימוש במסננים שנועדו ללכוד את אלה שעונים באופן המלא ביותר לדרישות התפקיד. ואכן הן ניפו: עד 2020, מעסיקים בדרך כלל ראיינו ארבעה עד שישה מועמדים לכל משרה, מתוך מאגר ממוצע של 250.

פונים ל-25 משרות ללא תגובה

כל אחד מהמועמדים שנופו יכול להיות עובד פרודוקטיבי ביותר, טוענים החוקרים, גם  בתפקידים בכירים. אלגוריתם עשוי לסלק מועמדים ללא תואר אקדמי, בעלי עבר פלילי או פער בתעסוקה, או כאלה החסרים רק אחת מכמה מיומנויות מאוד ספציפיות, אבל "אף אחד מאלה אינו אמת מידה טובה במיוחד למדידת כישרון, מוסר עבודה ויעילות", אומרת מנג'ארי ראמאן, השותפה לכתיבת המחקר. העובדים הנחבאים שהיא ועמיתיה סקרו הגישו מועמדות ל-25 משרות בממוצע כל אחד בחמש השנים האחרונות, לרוב ללא תגובה אחת לפנייתם. "האם זה מפתיע שהם בסופו של דבר מוותרים?" היא שואלת.

לכתבה המלאה בעיתון "גלובס "