אקולוגיה סביבתית - חיים אחרים

מקור וקרדיט : כרמל בן צור וקרן ארגמן ,  מעריב " עסקים " , ראש השנה תשס"ז ,  ,  22.9.2006 עמודים 15-16.

  "אני משער שכך זה היה מאז ומעולם . הורי גדלו בעוני ובחסכון היה טבעי להם . גם אחרי שהחיים השתנו וכבר היה להם מכל טוב האידיאולוגיה נשארה . כל הורי גידלו אותי , וכך אני מגדל את בתי ." , מספר רון אברהמי ( 47 ) , שחי כבר שנים לפי תפיסת העולם של "אקולוגיה צרכנית" . כשאברהמי מדבר על "אקולוגיה צרכנית" הוא מתכוון אפילו למיחזור מי הרחצה של המשפחה : כן , אנחנו ממחזרים הרבה , גם את המים מהמקלחת. במקום לזרוק אשפה לפח הזבל אנחנו זורקים אותה למכל הקומפוסט . אין לנו בעיה לקנות בגדים מחנויות יד שנייה , זה בסדר גמור".

המושג "תרבות הצריכה" משמעותו למעשה כי 20% מאוכלוסיית כדור הארץ צורכת  80% ממשאבי הטבע שלו. רובנו מממשים את התפיסה הזו ברמה זו או אחרת, ויש גם מי שמתנגד לה באופן נחרץ . הנימוקים המרכזיים של המתנגדים הם שמדובר בתרבות שהורסת את החברה, את המשפחה, את הערכים ויוצרת ילדים חומרניים. מחקרים מצאו שילד ממוצע צופה בכ-30,000 פרסומות בשנה. בגיל חצי שנה הוא מסוגל להבחין בלוגו של חברה  ובגיל שנתיים הוא כבר מצליח לפתח נאמנות למוצר. בגיל 3 , כשהוא בדרך כלל עוד לא יודע לקרוא , הוא כבר יכול לדרוש מותג זה או אחר.

אלא שיש גם משפחות שעושות את זה אחרת . אפילו בישראל. בהתאם , גם החיים של הילדים שלהם נראים שונה לחלוטין . את הטלוויזיה מחליפים הספרים ( מהספרייה כמובן ) , את האוכל המוכן מהסופר מחליפים הירקות ( מהערוגה שבגינה , איך לא ) , ואת הבגדים החדשים מחליפים בגדים יד-שנייה.
אברהמי , חוקר בטכניון בחר את מקום מגוריו בעיקר בגלל בתו ( שהיא כיום בת 18 ) "רצינו שהיא תתחנך בבית ספר אנתרופוסופי , ולכן עברנו לקריית טבעון. במשך 8 שנים היא למדה בבית הספר ולדורף , לאחר מכן היא עברה לחינוך רגיל "

למשפחת אברהמי יש רק טלוויזיה קטנה ונושנה שניצבת בפינה. אין להם כבלים ורק לפעמים הם קולטים ערוץ 1 וערוץ 2.

לדברי אברהמי , השפעת החינוך הסביבתי מורגשת בביתו : " הבת שלנו לא מתלוננת על היעדר הטלוויזיה . יש לה פעילויות אחרות כמו פיתוח קול , מקהלה וחוגים" . לדברי אברהמי, שעובד רק 60% משרה מבחירה , כסף לא חסר במשפחה . "ככל שלאדם יש יותר כסף , כך הוא מבזבז יותר ,  אמנם אני מרוויח פחות , אבל יש לי זמן לדברים אחרים . זה טוב גם לגוף וגם לנפש".

יגאל עמנואל , פסיכולוג חינוכי , סבור שלאידיאולוגיה  כזו יש השפעה חיובית על הילדים. " מדובר בחינוך לחשיבה עצמאית" , מחנכים את הילדים ללא ללכת כעדר אחרי קונספט מסוים , אלא לשקול ולהחליט בעצמם. על רקע תרבות השפע והצריכה , חיים לאור ערכים של צניעות והסתפקות במועט  עשויים להבליט לטובה את הייחודיות של הילדים – וכל להעלות את הדימוי העצמי שלהם" , למרות המעלות המובנות של חינוך להתרחקות מתרבות הצריכה, עמנואל אומר שקיימים כמה חסרונות בשיטה. "מופעל על הילדים לחץ אדיר משני כיוונים מנוגדים, והם עלולים להרגיש נקרעים מבפנים ולחוש שהם מפסידים דברים בגלל ההורים שלהם. ילדים בכלל  , וילדים צעירים בפרט עלולים לנסות ולחיות חיים כפולים . הם ישמרו על כללי התנהגות בבית . אבל שיבקרו חברים , למשל , הם יעשו כל מה  'שאסור' , ואפילו בצורה מוגזמת". לדבריו , "כשהולכים עם ערכים עד הקצה, וגוררים את הילדים למקומות שאותם לא בחרו , זה עלול להיות מסוכן " .