המגפה שאחרי המגפה: הלונג קוביד
תני גולדשטיים
יותר ויותר מחלימים מקורונה סובלים מהתסמינים ארוכי טווח, ודווקא לסימפטומים הנפוצים כמעט שאין מענה לרפואה מענה. תני גולדשטיין שמע ממומחים כי אין מספיק השקעה בחקר הלונג קוביד, וכי שיטות טיפול טרם נבדקו לעומק. ובינתיים, המחלימים סובלים.
ע. מתל אביב, בן 52, חלה בקורונה באוגוסט. הוא מוגדר רשמית כמחלים מהמגפה, אבל עדיין חולה.
"נדבקתי מהילדים, שסבלו יומיים-שלושה מחום ונזלת", הוא מספר, "קלטתי שאני לא מרגיש טוב. ביום הראשון עוד אמרתי, שטויות, ביום הבא התחילו כאבי ראש מטורפים שנמשכו עשרה ימים. כאבים פסיכיים ממש כמו רעש בדציבלים שאי אפשר לתאר. כאבים בכל הגוף וחום גבוה, יותר מ-39. ותחושה שאתה מפורק, תחושה של מוות.
"אנשים חושבים שקורונה שנחשבת קלה ולא מגיעה לאשפוז זה כמו שפעת, וזה כל כך לא נכון, זה שונה לחלוטין משפעת. מצד שני, אתה אומר תודה שאתה לא מאושפז ולא באקמו ולא חוווה את כל הזוועות שחווים החולים הקשים באמת. ואחרי שבוע וחצי התסמינים הכבדים חלפו וחשבתי שזה נגמר.
"חזרתי לתפקד כרגיל אבל לא חזרתי להיות אני עצמי. חוש הריח נשאר כמעט אפס, חוש הטעם חזר רק חלקית, ועיקר הבעיה היא שאתה חלש ועייף. לקח לי שבועות לחזור להתאמן בחדר הכושר והפער למה שהיה קודם נשאר עצום כולל העייפות המתמדת.
הבעיה איננה בהשקעה בטיפול השוטף בחולי הלונג קוביד, לפחות בישראל. מערכת הבריאות בישראל מעמידה לרשותם מרפאות מחלימים שבהן הם מטופלים במיטב הכלים הקיימים לטפל בהם.
הבעיה היא בתחום המחקר, והיא בעיה עולמית: המחקר של הלונג קוביד, לפי אותם מומחים, מתקדם לאט ונמצא בפיגור אחרי ההתקדמות המדהימה בהתמודדות עם הקורונה עצמה ופיתוח החיסונים, שנהנים ממשאבים בלתי מוגבלים ממש. התוצאה היא שהכלים הטיפוליים העומדים לרשות הרופאים במרפאות המחלימים מוגבלים וכאלה הן גם תוצאות הטיפולים.
"המחקר העולמי לא מבין מספיק את בעיית הלונג קוביד", אומר ד"ר פארס דראושה, מומחה לרפואה פנימית ומחלות ריאה, האחראי על מרפאת מחלימי קורונה במרכז הרפואי הדסה. לדברי דראוושה: "לא נעשה מספיק מחקר בסיסי על התסמינים ארוכי הטווח
למאמר המלא של תני גולדשטיין באתר זמן ישראל
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 