איך חמקה מאיתנו חיסוניות העדר וכמה זמן ייקח להשיג אותה שוב

גלי וינרב

עיתון גלובס

התרחיש האופטימי להורדת מקדם ההדבקה לרמות של חודש מאי מדבר על סוף ספטמבר, אבל לא כל המומחים מסכימים • על השגת המטרה הזו ישפיעו ההיענות חיסונים, ההשפעה של המנה השלישית על מתחסנים צעירים והשאלה האם תהיה התפרצות במערכת החינוך

זה קרה בסך הכול ב-25 במאי, כלומר לפני שלושה חודשים. פרופ' גילי רגב יוחאי מבית החולים שיבא, הודיעה שישראל הגיעה לחיסוניות עדר נגד הקורונה, אפילו מבלי לחסן ילדים. עבר מאז זמן לא רב, אך שנראה כנצח, והנה אנחנו שוב ברמות תחלואה שמסכנות את מערכת הבריאות. איך זה קרה? והאם ניתן לחזור שוב לאותו מצב נכסף של חיסוניות עדר?

בטרם נביט לעבר ולעתיד, הסבר קצר לגבי מהי בדיוק חיסוניות עדר. יש לכך קשר ישיר לפרמטר R, כמות האנשים שאדם חולה מדביק בפועל בממוצע. אם כל חולה ידביק פחות מאדם אחר בממוצע, אפילו אם המספר הוא 0.99, הרי שעם הזמן המגפה תדעך. חיסוניות עדר פירושה R קטן מ-1 גם כאשר לא מוטלות מגבלות.

הורדת ה-R: כך התמוטט הקיר החיסוני

איך הגענו לחיסוניות עדר או משהו דומה לכך במאי? גודל ה- R תלוי בכמה פרמטרים: יעילות החיסון, שיעור ההתחסנות, מספר המחלימים, התנהגות הציבור וכמה מדבק הווריאנט. בישראל בין ינואר למאי חברו יחד חיסון מאוד יעיל נגד וריאנט מדבק במידה, עם כמה מגבלות שנותרו, כגון מסכות ובידודים, וביחד הורידו את ה-R מתחת ל-1.

כל עוד לא הגיעו חולי קורונה מחו"ל, הרי שברגע שהמגפה דעכה מספיק, אפשר היה להסיר עוד ועוד מגבלות ולא הייתה לכך משמעות. כבר לא היה ממי להידבק. לכן לא שמנו לב שההגנה של החיסון הולכת ונחלשת. כאשר הציבור התחיל לנסוע לחו"ל ולהביא את הווריאנט החדש, המדבק יותר ושהחיסון היה עוד פחות יעיל מולו, ובמקביל הוסרו עוד ועוד מגבלות, התברר שאין כבר "קיר" חיסוני שמשאיר את ה-R נמוך. להיפך: ה-R הגיע לשיא ישראלי של 2.25, גבוה יותר מבכל הגלים הקודמים.

המנה השלישית: האם אפשר להחזיר את חיסוניות העדר

ראשית, החיסון השלישי. התקווה הגדולה היא שהוא יהיה יעיל במניעת הדבקה ותחלואה קשה ממש כמו החיסונים הראשון והשני, ואז מצבנו מצוין, בתנאי שרוב האוכלוסייה תתחסן. זהו התרחיש האופטימי, ואחד מן הקולות הבולטים התומכים בו הוא פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, אשר עוסק במידול התחלואה בקורונה מתחילת המגפה והיה אחד הראשונים לזהות את יעילות החיסונים.

"אם היום מקדם R עומד על 1.3, הרי שמספיקה עלייה של 20% במוגנות של הציבור כולו כדי להגיע ל-R של 1, ולהתחיל לראות דעיכה לא רק של התחלואה הקשה, אלא של התחלואה בכלל. המנה השלישית נראית כמשפרת את ההגנה מפני הדבקה מ-40% ל-80%.

"על פי ההערכה שלנו, בנוסף ל-1.6 מיליון שכבר התחסנו במנה השלישית, דרושים עוד 1.4 מיליון מחוסנים חדשים כדי להוריד את ה-R לרמה כזו". סך האוכלוסייה הרלוונטית כרגע לחיסון השלישי שטרם התחסנה היא כ-3.16 מיליון ישראלים.

על פי קצב ההתחסנות הנוכחי של כ-60 אלף איש ביום חול ו-30 אלף בסופי שבוע, סגל מעריך כי התחסנות ברמה כזו תוביל לדעיכת המגפה באופן משמעותי מסוף ספטמבר. גם פרופ' איתמר גרוטו, בעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות, מעריך על פי מגמות התחלואה הנוכחיות כי זו תהיה תקופת תחילת הדעיכה.

יש כמה נקודות אי ודאות שיכולות לערער על התרחיש הזה, וגם סגל מודה כמובן כי הוא לא יודע הכול. ראשית, הנתונים לגבי השינוי ביעילות החיסון נאספו מבני 60 ומעלה. ייתכן כי בקרב צעירים שחוסנו מאוחר יותר ומערכת החיסון שלהם יעילה יותר, ההבדל ביעילות המנה השלישית הוא פחות מפי 2. בנוסף, אין לדעת מה תהיה ההיענות לחיסון בקרב הקבוצות הצעירות - בינתיים היא נראית גבוהה, אבל קשה לחזות זאת. בנוסף, ייתכן כי החזרה לבית הספר תוביל לעלייה בתחלואה.

מקור וקרדיט: עיתון גלובס (קישור)