קבוצת חוקרים מהטכניון פיענחה את פעולתו של הדינמין - חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

קבוצת מחקר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחה את הפעולה של החלבון דינמין בתהליך שמאפשר לתא לבלוע מזון. המאמר התפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים  PNAS.

תאים ביולוגיים, ממש כמו האורגניזם השלם, אינם יכולים לחיות בלי לאכול. מאחר שאין להם איבר אכילה פיתחו התאים במהלך האבולוציה טכניקה ייחודית וחכמה לבליעת מזון: אנדוציטוזה(endocytosis) . בתהליך האנדוציטוזה מופיע בקרום התא שקע שמתפתח ובולט כלפי פנים. בסוף התהליך נוצרת מהקרום בועה פנימית שבתוכה לכודים חומרי המזון. כדי להשלים את פעולת הבליעה יש צורך לגזור את צוואר הבועה ולשחרר את חומרי המזון לתוך אברונים ייעודיים בתא. גורם מרכזי בפעולת הגזירה האמורה הוא חלבון בשם דינמין. מולקולות הדינמין מתהדקות סביב צוואר השלפוחית וגוזרות אותה. כך משתחרר המזון בתוך התא.

הבעיה היא שתהליך פנימי זה קשה מאוד לחקירה, ואף שקבוצות מחקר רבות עסקו בכך, המכניקה של התהליך לא הייתה ברורה עד כה. מכאן חשיבות ההישג של חוקרי הפקולטה לביולוגיה בטכניון פרופ'-משנה תום שמש והפוסט-דוקטורנטים ד"ר אביחי קדוש וד״ר בן ילין. המודל שניסחו השלושה אומת במיקרוסקופ כוח אטומי (AFM) על ידי חוקרים באוניברסיטת ז'נבה.

פרופ'-משנה תום שמש הוא פיזיקאי בהכשרתו, ולכן הוא עוסק בעולם הביולוגיה מזווית לא שגרתית, תוך התמקדות בפיזיקה ובמכניקה של תהליכים ביולוגיים. גם הפוסט-דוקטורנט ד"ר אביחי קדוש, שהשלים את המאסטר שלו בפקולטה לפיזיקה בטכניון, עשה דרך דומה מפיזיקה לביולוגיה. "בדינמיקה של התא יש המון היבטים של עיבוד מידע, והם כמובן חשובים וקריטיים," מסביר פרופ'-משנה שמש, "אבל אנחנו מתמקדים דווקא בהיבטים המכנים והצורניים. למעשה אנחנו מסתכלים על 'עבודת הצווארון הכחול' - דחיפה, משיכה ומיקום של חלבונים ומולקולות אחרות. כך עשינו לגבי המבנה הסלילי של שרשראות הדינמין בתהליך האמור."

סליל הוא מוטיב חוזר במבנה של תאים חיים, החל בסליל הכפול של מולקולת הדי-אן-איי - התגלית הדרמטית של קריק, ווטסון ומוריס ווילקינס משנת 1953 - וכלה בחלבונים רבים ובשלד התא. לכן, אומרים החוקרים, אפשר להסיק שמדובר במבנה הנובע מעקרונות בסיסיים המשותפים למערכות רבות.

להמשך המאמר באתר הידען