במאמר זה מנסה הפסיכולוגית תמר פלת לתת הסבר קצר יחסית של המושג הכלה, אך כזה שיוכל בכל זאת להבהיר את משמעותו, ולהמחיש כיצד הוא רלוונטי וחשוב לטיפול פסיכולוגי ולחיי היומיום.
'הכלה' היא מושג פסיכולוגי שלקוח מהתיאוריה הפסיכואנליטית. על מנת להבין אותו לעומקו צריך להבין את הרקע התיאורטי שקדם לו ואת מסגרת ההתייחסות שבתוכה נוסח והתפתח - משימה שדורשת הרבה מעבר למה שמאמר בודד מסוגל להקיף (ולכן אינה מטרת המאמר הנוכחי). במקום זאת, במאמר זה אנסה לתת הסבר קצר יחסית של המושג הכלה, אך כזה שיוכל בכל זאת להבהיר את משמעותו, ולהמחיש כיצד הוא רלוונטי וחשוב לטיפול פסיכולוגי ולחיי היומיום.
מושג ההכלה פותח בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 על ידי הפסיכואנליטיקאיוילפרד ביון, בהקשר למושג הזדהות השלכתית של מלאני קליין, אצלה למד פסיכואנליזה. מושג ההכלה של ביון התייחס ליכולת של האם להכיל תחושות ומצבים מאיימים של התינוק מבלי להשליך אותם חזרה על התינוק. למשל, יכולת של אם להבין חרדה של תינוק שבוכה וצורח, ולגשת לחבק ולהרגיע אותו, במקום לפרש את הצרחות כמבטאות תחושות מאיימות שאולי אף קשורות לעולמה הפנימי של האם (למשל: "התינוק שונא אותי"), ובעקבות כך לקפוא או להתרחק ממנו בשל הקושי להתמודד עם תחושות אלו.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 