מחקר שנערך באחרונה מצא ש-43% מהפעוטות מתחת לגיל חמש במדינות עניות, כלומר כ-250 מיליון ילדים, לא יצליחו להגשים את ה"פוטנציאל ההתפתחותי" שלהם בשל כשלים שניתן למנוע באמצעות חינוך בגיל הרך. בגיל הזה המוח נחשב רגיש במיוחד. בשלוש השנים הראשונות של האדם נוצרות במוחו כאלף סינפסות לשנייה, והוא פגיע לחבלות שמייצרות הורמוני דְחק (סטרס). אף על פי שדחק מועט נחשב דבר חיובי, חוקרים סבורים כי דחק רב מדי מעכב התפתחות.
גם הזנחה היא גורם הרסני, ופעוטות נשכרים מאוד מפעילות הדדית עם מבוגרים. מחקר של תוכנית הפעולה לחינוך כפרי של אוניברסיטת סטנפורד מצא כי לילדים הגדלים בכפרים בסין "מנת משכל נמוכה באופן שיטתי". הדבר נובע, בין היתר, מהעובדה שהאחראים לחינוך הילדים בזמן שהוריהם עובדים בערים הם הסבים והסבתות, שמעניקים להם תשומת לב מועטה.
עם זאת, לעתים יש נטייה להגזים במשמעות שמייחסים לממצאים המסתמכים על מדעי המוח. לחוקרים אין עדיין הבנה מלאה של ציר הזמן בהתפתחות המוח, ויש מחקרים שמראים כי ילדים מסוגלים להתגבר על מצוקות מוקדמות בחייהם. ואולם, ככל שהטראומה וההזנחה ממושכות יותר, ההתגברות עליהן תהיה קשה יותר. מחקרים רבים מצביעים על כך שממשלות שינהיגו מדיניות סדורה בנושא עשויות להועיל לילדים הגדלים תחת מנהיגותן. תוכנית אחת, הנחשבת ציון דרך מרכזי בתחום, החלה בג'מייקה בשנות ה-80: צוותים רפואיים החלו להנחות אז אמהות בענייני תזונה ולימוד באמצעות משחק; בהמשך, כשילדיהן בגרו והגיעו לגיל 22, נמצא כי יש להם מנת משכל גבוהה יותר, שהם אלימים פחות ומרוויחים כ-25% יותר בהשוואה ליתר בני גילם.
במדינות רבות החינוך לגיל הרך מתרכז בבניית מרכזים לטיפול בילדים, אך למה שמתרחש בהם מוקדשת הרבה פחות תשומת לב. "לעתים קרובות החינוך לגיל הרך מצטמצם לטיפול בילד", אומרת סוניה גיזה, מנהלת "Innovation Edge", מיזם שהוא חלק מקרן להתפתחות הגיל הרך בדרום אפריקה. הורים מעטים מבינים את הצורך בהתפתחות כוללת של גוף ושכל, היא טוענת.
למאמר המלא בעיתון "הארץ"