כמעט כל הנשים בעולם זוכרות את הלידה כחוויה כואבת מאוד. עד כמהכואבת? זאת כבר שאלה של זיכרון. ד"ר ערן חיות וד"ר אבנר כספי, מהמחלקהלחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתיהם, יצאו לחקור את הקשר בין כאבי הלידה בפועל לבין מה היולדות זוכרות מיד לאחר הלידה, ובמשך זמן מה לאחר מכן.
המחקר של ד"ר ערן חיות וד"ר אבנר כספי מהאוניברסיטה הפתוחה אישש שהמנבא הטוב ביותר לכאב הוא השיא והסוף של הלידה", מסביר ד"ר חיות. "גם אחרי יומיים ואפילו אחרי חודשיים - נשים עדיין זכרו בעיקר את רגע השיא של הכאב, ואת סיום הלידה, והרבה פחות את מה שבאמצע".
"על פי העיקרון ההדוני־הנורמטיבי הבסיסי נצפה שמי שסבלו זמן ממושך יותר, יזכרו סבל גדול יותר. או במילים אחרות: סך הסבל של החוויה אצל היולדות שחוו לידה במשך חמש־ שש שעות צריך להיות גבוה יותר מאשר של אלו שסיימו אחרי שעתיים־שלוש. לכן, יולדות אלו אמורות לזכור את הסבל של השעות הראשונות ולהוסיף את הסבל שנמשך לאחר מכן (גם אם מתון יותר), ולפיכך להעריך את הלידה שלה כקשה וכואבת יותר. בפועל גילינו בדיוק את ההפך: דווקא היולדות שלידתן התארכה (באופן יחסי) ולאחר שעות הכאב הראשונות קיבלו אפידורל, זכרו את החוויה בכללותה ככואבת הרבה פחות. עובדה זו היא תוצר ישיר של העובדה שהזיכרון מבוסס בעיקר על שיא הכאב, סופו ואילו שאר המרכיבים נזנחים".
למאמר המלא בכתב העת של האוניברסיטה הפתוחה
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 