חוקרי מחלת הסכיזופרניה רשמו השבוע הישג נקודתי חשוב וחשפו גילויים חדשים באשר למנגנון הביולוגי של מחלת הנפש, שמדענים רבים עוסקים בניסיון לפצח ולהבין אותה. ואולם נדמה שככל שמתקדם חקר המחלה כך נחשפת מורכבותה ואיתה גם ההבנה כי הדרך למציאת טיפול יעיל בה עוד ארוכה. במחקר, שממצאיו פורסמו השבוע בכתב העת Nature, דווח כי מצאו החוקרים 108 גנים המעורבים בהתפתחות מחלת הסכיזופרניה, מתוכם 83 גנים שלא נחשפו קודם לכן. מדובר בשיתוף פעולה מחקרי בינלאומי נדיר בהיקפו, בו לקחו חלק מאות חוקרים מרחבי העולם. המחקר מסכם עבודה של עשור והוא כלל למעלה מ-140 אלף משתתפים. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום מחלות הנפש.
במסגרת המחקר בחנו חוקרים מתחום הגנטיקה של המחלות 36,989 דגימות דנ"א של חולי סכיזופרניה והשוו אותם עם דגימות דנ"א של 113,075 בני אדם שאינם חולים במחלה. המדגם הגדול איפשר לחוקרים לגלות עוד חלק משמעותי מבסיסה הגנטי של הסכיזופרניה.
"הממצאים החדשים מאפשרים לראות מה מייחד את קבוצת הגנים שנמצאה", מסביר פרופ' אריאל דרבסי מהמחלקה לגנטיקה מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שהשתתף גם הוא במחקר. "קיבלנו עוד אישור לכך שהגנים הללו מתבטאים (דרך שינויים בכמות, באיכות ובתוצרי הגנים באזור או איבר מסוים בגוף) באופן משמעותי במוח. חלק גדול מהתרופות הפסיכיאטריות פועלות על אחד מקולטני הדופמין במוח. הגנים הקשורים לקולטן זה התגלו גם הם במחקר, דבר שמהווה אינדיקציה לקשר האפשרי בין הגנטיקה של המחלה לטיפולים תרופתיים אפשריים".
בנוסף, נמצא אצל חולי הסכיזופרניה גם ביטוי משמעותי של הגנים במערכת החיסונית. "לא מעט מחקרי עבר העלו חשד כי קיים קשר בין המערכת החיסונית ולהתפתחות המחלה וסימנו זיהומים כגורם סיכון להתפתחותה", מסביר דרבסי.
לסקירה של עידו אפרתי בעיתון "הארץ"
יותר מ-100 גנים מעורבים בהתפתחות מחלת הסכיזופרניה