מאת: נתי טוקר
ערך ההתרמות של המגזר החרדי הוא אחד הנדבכים ברשת הביטחון הכלכלית שמעניקה החברה החרדית לחבריה. חיי הקהילה המפותחים של החברה החרדית והערך ההלכתי של עזרה לזולת גורמים לכך שבחברה זו, ובמידה רבה גם בציבור הדתי־לאומי, קיימים אינספור עמותות צדקה לנזקקים ואלפי מרכזים של גמילות חסדים פרטיים. אלה מעניקים לבני המגזר עזרה - החל בהלוואות ללא ריבית לכל מטרה וכלה בארבס, חומוס מבושל שנהוג לאכול באירוע בליל שבת לאחר לידת בן זכר.
המיזמים האלה נעשים לעתים כיוזמה פרטית של אדם הפותח לבדו גמ"ח שמשאיל תרופות בשעת הצורך, או כארגונים רחבי היקף שמקימה ההנהגה החרדית בתמיכת הרבנים - כמו עמותות הצדקה וארגוני הסיוע הרפואי לחולים ולבני משפחותיהם.
חרדים כנראה מוציאים הרבה כסף מכיסם לעזרה לזולת, לפחות יחסית להון שברשותם. מחקר שבדק את הזיקה בין רמות דתיות לדפוסי ההתנדבות והתרומה בישראל גילה קשר עקבי ביניהם. יותר מ-61% מהחרדים הצהירו כי הם תורמים 1% או יותר מהכנסותיהם, לעומת 30% בקרב הדתיים ו-3% מהחילונים. מחקרים מאוחרים יותר איששו את הנתונים האלה.
לחרדים יש רשת ביטחון כלכלית פנימית. חבר בקהילה יודע שבני הקהילה יעמדו לצדו אם יירד מנכסיו, אם יזדקק להלוואה או אם יצטרך לשאול מוצר כלשהו. התמיכה הזאת קיימת גם בקהילות נוספות, שלחלקן אין קשר ולו הקלוש ביותר לדת, אבל אי אפשר להתעלם מכך שבקהילות דתיות מרכיב העזרה לזולת מהותי הרבה יותר. רשת הביטחון כוללת גם עזרה פרטנית לאדם בצרה וגם ארגוני חסד שצצים תחת כל עץ רענן - עמותות לסיוע רפואי, כמו עזרה למרפא ועזר מציון, עמותות למשלוח מזון לנזקקים, ארגוני סיוע למשפחות חולים וגמ"חים להלוואות.
לכתבה המלאה
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 