אל תהיו משעממים

 התחושה שלנו, לפיה קל יותר ללמוד בגיל צעיר, אינה שגויה לגמרי, ובכל אופן יש לה בסיס נוירולוגי אמיתי. עם זאת, ההנחה הפסימית שהלמידה פשוט "נעצרת" כשעוזבים את בית הספר או האוניברסיטה, או כשמגיעים לגיל 30, סותרת את הראיות.

גם אנשים בני 90 שחוקרים תחומי עניין חדשים שכוללים למידה, משמרים את יכולתם ללמוד. אבל אם נפסיק לאמץ את ה-nucleus basalis, הוא יתחיל להתייבש. אצל קשישים מסוימים התגלה כי אין בו אצטילכולין בכלל - הוא היה "מכובה" במשך זמן רב כל כך עד שהוא הפסיק לתפקד כליל. במקרים קיצוניים זה נחשב לאחד הגורמים לאלצהיימר וסוגים אחרים של שיטיון - מחלות המטופלות, בתחילה ביעילות, על-ידי העלאה מלאכותית של רמות האצטילכולין. אבל נראה שעצם ההתנסות בדברים חדשים מניבה תועלות בריאותיות גם לאנשים שלא סובלים מאלצהיימר. אחרי תקופות קצרות בלבד של התנסות, היכולת ליצור קשרים עצבים חדשים מתפתחת. ולא מדובר רק על פאזלים ותשבצים; צריך לנסות באמת ללמוד משהו חדש.

מונופתיה, או התמחות יתר, גורמת לנו בסופו של דבר להתבצר ולהגן על מה שכבר למדנו, במקום לייצר קשרים עצביים חדשים. כשפרץ הלמידה הראשוני מסתיים, נותר מומחה שמגן כמו חיה על הטריטוריה שלו. אפשר לראות זאת כזירה אקדמית, שבה מרצים עתיקים נאבקים זה בזה כדי לגרש פולשים מהחלקות שכבשו בזיעת אפיהם. דוגמה לזה היא הוויכוחים המרים על חדירת המדעים המדויקים למדעי הרוח. אבל איש האשכולות, יהיה "מעמדו" החברתי אשר יהיה, אינו נאלץ להגן על טריטוריה. זהותו וערכו נובעים משליטתו בתחומים רבים.

אפשר ללמוד מזה לא מעט. הרעיון הוותיק מימי הרנסנס, לפיו יש לרכוש מיומנויות פיזיות לצד מיומנויות אינטלקטואליות, נראה רלוונטי מאוד לשיפור יכולת הלמידה הכללית שלנו. הביטחון שלנו ביכולתנו ללמוד הוא הדבר שסולל את הדרך לריבוי עיסוקים. אני חושב שכדאי ליצור תחום לימוד חדש שיאזן את הנטייה המונופתית של העולם המודרני. נקרא לו "מדעי האשכולות." כדי שתחום זה יהיה שלם עליו לכלול היבטים פיזיים, אמנותיים ומדעיים. העניין הוא לא רק שתרגול מיומנויות פיזיות משפר את יכולת הלמידה באופן כללי. אם אנחנו מדירים את הצד הפיזי של הקיום וקובעים שלמידה נעשית רק בעזרת ספרים, אנחנו מפספסים חלק גדול ממה שעושה אותנו אנושיים. זכרו, פיינמן היה זקוק ליכולת פיזית כדי לסובב צלחת על האצבע וכך להגיע לרעיון חדש.

מדעי האשכולות יתמקדו בשיטות ללימוד מהיר שמאפשרות התמחות בכמה תחומים. ייתכן שכדאי לפתח גם שיטות לימוד ניתנות להעברה. חלק גדול מזה יתמקד, באופן טבעי, ביצירתיות - הצלבה בין דברים שלכאורה אינם קשורים זה לזה לשם יצירת דבר חדש. אבל מדעי האשכולות לא יהיו סתם עוד שם לחדשנות. אני מאמין שהם יעזרו לנו לשפר את כושר השיפוט שלנו בכל התחומים.

קישור למאמר המלא בכתב העת אלכסון

קישור