כאשר תודה רפלקסיבית נעשית הבעה אותנטית, היא הופכת לכלי רב עוצמה בכך שהיא מחוללת שינוי באדם לו מודים. כך גילתה פרנצ'סקה ג'ינו, חוקרת בהרווארד שבדקה עם שותפיה את ההשפעות של הוקרת תודה.
רוב הנימוסים והגינונים, אם הם אינם יציאה מפורשת ידי חובה (להחזיר ברכת שלום, לברך מתעטש ב"לבריאות", להגיד "תודה", לענות "בבקשה"), אז הם מנגנון סמוי שנועד לסייע לסווג אנשים או להבליע מסרים שלא ראוי להעביר ישירות. כלומר, מדובר בצורת ביטוי חיונית מאוד מבחינה חברתית, אך בלתי אותנטית. מעין שקר הכרחי. לכן, מעניין לראות מה קורה כאשר היא מפסיקה להיות "כלל", והופכת להבעה אמיתית וכנה. כאשר תודה רפלקסיבית נעשית הבעה אותנטית, היא הופכת לכלי רב עוצמה בכך שהיא מחוללת שינוי באדם לו מודים. כך גילתה פרנצ'סקה ג'ינו, חוקרת בהרווארד שבדקה עם שותפיה את ההשפעות של הוקרת תודה.