החוקרים מצאו כי יותר מ-50% ממקרי ההדבקה בשפעת בין בני בית מקורם בחשיפה לטיפות זעירות - בקוטר חמש מיליוניות המטר או פחות - המתפזרות אף הן בהתעטשות או בשיעול ונישאות באוויר במשך זמן רב.
זוכרים את מגפת מחטאי הידיים שפשתה בקרבנו במקביל להתפרצות שפעת החזירים ב-2009 ? ייתכן שבקבוקוני הג'ל הריחני גרמו לנו להרגיש שאנחנו שולטים במצב, אבל בפועל לא ממש הועילו. על פי מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Communications, מרבית מקרי ההדבקה בנגיף שפעת A לא נגרמים ממגע ישיר עם אדם חולה או עם רסיסי הרוק הלחים שהוא משפריץ סביבו בכל פעם שהוא עושה אפצ'י. החוקרים מצאו כי יותר מ-50% ממקרי ההדבקה בשפעת בין בני בית מקורם בחשיפה לטיפות זעירות - בקוטר חמש מיליוניות המטר או פחות - המתפזרות אף הן בהתעטשות או בשיעול ונישאות באוויר במשך זמן רב. החוקרים בנו מודל מתמטי על סמך הסברה כי אופן ההדבקה משפיע על תסמיני המחלה: שאיפת הטיפות הזעירות הישר אל מערכת הנשימה מעלה את הסיכון לפתח שיעול לצד חום, ואילו בהדבקה במגע או מטיפות גדולות יותר של הפרשות, צפוי החולה לפתח רק חום. המודל קיבל אישוש במחקרי שטח שנערכו במאות משקי בית בהונג קונג ובבנגקוק ובדקו אם שמירה על היגיינת הידיים וחבישת מסכות מנתחים מונעות הדבקה בשפעת. התברר כי אמצעים אלו לא הורידו משמעותית את הסיכון להידבקות - כנראה משום שהם לא יכלו לסייע בהתגוננות נגד הנגיפים הפזורים בטיפות הזעירות ביותר. משום כך, החוקרים מציעים לנקוט צעדים נוספים למניעת הדבקה: לאוורר את הבית, לנטרל את הנגיפים באמצעות מכשירי אדים ומנורות המפיצות אור-על סגול, ולבודד את האדם החולה בחדר מסוים.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 