ד"ר נטע זך
מקור וקרדיט : רעיונות - הבלוג של אורן הוברמן וחברים
התיאוריות הפסיכולוגיות של הזיכרון מתעניינות במיוחד בפער בין זיכרון לטווח קצר וארוך, ובפרט - במה דרוש כדי שנזכור דבר מה לאורך זמן. האם העובדה שאתם קוראים פוסט זה בתשומת לב, אומרת שבהכרח תזכרו אותו אחר כך? מה שידוע הוא שבדרך לזיכרון ארוך טווח, משהו צריך לקרות לחוויה, עיבוד חזרה והתקבעות שיהפכו אותה מאירוע חולף לזיכרון ברור, מוגדר. לתהליך העדין הזה קוראים גיבוש, קונסולידציה.
הזיכרון הדקלרטיבי, אשר ההיפוקמפוס מטמין בקשרים העדינים בין תאי המוח, מעניק לחיינו תוכן ורצף, אבל יש לכך מחיר. זאת משום שהוא איננו הזיכרון היחיד, אולם מבין כל הזיכרונות הוא החזק ביותר. יש לנו כל מיני חיים מנטליים, אולם אלה שאנו מודעים להם הם החזקים מכולם, לטוב ולרע.
מי שולט בזיכרון?
למאמר המרתק של ד"ר נטע זך ( חוקרת מוח ומנהלת תחום מחקר בעמותת פרס לחיים )
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 