פרופ' אורן הרמן, 39, סופר והיסטוריון של המדע. ראש התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. רוצה לקדם: את ספרו "מחיר האלטרואיזם - ג'ורג' פרייס והחיפוש אחר מקורות טוב הלב". זוכרים לו: את הזכייה בפרס "ספר השנה" של "Los Angeles Times".
יש לפעמים תכונות בטבע שיש בהן התנגשות אינטרסים. זה כביכול טוב לקבוצה שהפרטים שמרכיבים אותה יהיו בעלי תכונה כזו, אבל זה רע לאינדיבידואל. למשל, אלטרואיזם. אם יש לך קבוצה של אלטרואיסטים שמתחרה בקבוצה של אגואיסטים, האלטרואיסטים ינצחו. אז אלטרואיזם זו תכונה נהדרת לקבוצה. אבל ברמת האינטרס של האינדיבידואל בתוך הקבוצה, אם אתה יכול ליהנות מהתוצר של הקבוצה אבל לא לקחת בו חלק יש לך יתרון.
בגיל 45, גרוש ובדיכאון, הוא עבר מארצות הברית לאנגליה. אלמוני, חסר כל שייכות מוסדית, סוג של לוזר שכזה, הוא שוכר דירה ומתחיל לקרוא את המאמרים המדעיים הרלוונטיים בספריות הציבוריות. כשהוא הגיע למשוואה הוא לא ידע בכלל אם היא מקורית. הוא הרי לא היה מהתחום. היא נראתה לו די פשוטה והוא ידע שכל המוחות הגדולים מאז דרווין מנסים לפתור את הבעיה.
בעקבות השיחה עם קובי מידן ובעקבותהמאר ב"הארץ" רכשתי את הספר.
ואמנם- הספר מרתק.גם מבחינ מדעית וגם מבחינת הסיפור של ג'ון פרייס.
דווקא הפרק הראשון שפורסם ברבים הוא פרקעמוס מאד היטורית ועלול אולי להרחיק את הקוראים- הוא לא מייצג את הספר כולו.
אם פעם ראינו בכל מיני גישות אבולוציוניות או סוציו-ביולוגיות גישות שמסבירות רק חלק קטן מההתנהגויות האנושיות אנחנו רואי שאנחנו מונעים "גנטית" הרבה יותר ממה שחשבנו.
והבט אקטואלי: בית המשפט החליט שלא להעניק שחרור מוקדם לאתי אלון - זאת שגנבה הרבה מאד כסף מהבנק על מנת לעזור לאחיה. אתי אלון בוודאי אשמה ובוודאי מגיע לה עונש. ע מידת העונש אולי תחשבו אחרת כשתקראו את הספר.