מאת: ג`ורג` אורוויל
"דומה שבכתיבת עלילות מלחמת האזרחים בברצלונה נמנע ג'ורג' אורוול במופגן מכל ממד של כתיבה ספרותית המתנשאת מעל לעובדות היבשות כנתינתן. הוא בא לספרד להילחם, לספוג רשמים, להתעשר בנושאים לכתיבה, אך יצא ממנה בתור שליח שהופקדה בידיו מלאכת סיפור האמת. ולכן מחווה לקטלוניה הוא מעל לכול כתב עדות של צופה המספר את שראו עיניו. הוא אינו מתיימר לספר את כל האמת, ואף אינו טוען כי הסיפור שהוא מגולל הוא הגרסה האחת והיחידה לאירועי ספרד. הוא מודע לזוויות המבט האפשריות האחרות, אך מבקש להעלות את תרומתו למאבק על האמת של מלחמת האזרחים בספרד." (מתוך "אחרית דבר" לספר).
לימים, לאחר מלחמת העולם השנייה, ילביש ג'ורג' אורוול את מסקנותיו ממאבקו של הקומוניזם הבין-לאומי על נפשותיהם של אנשי השמאל במשל המפורסם שלו חוות החיות. ועם זאת, את החומרים והלקחים המרים על החזירים והחמורים הוא למד בחודשי שהותו בברצלונה. לאחר קריסת הקומוניזם זכתה ה"מחווה" למעמד הראוי לה ככתב עדות מרשים על אירוע מכונן מאין כמותו בתולדות המאה העשרים.
ג'ורג' אורוול (אריק ארתור בלייר, 1950-1903), מגדולי סופריה של אנגליה במאה העשרים, איש שמאל שביקר בחריפות את התנהלותו של הקומוניזם הבין-לאומי, כתב על עוניים וסבלם של החיים בשולי החברה והצליף בחן ובשובבות בכמה מאבני היסוד של המסורת ואורח החיים הבריטי. מספריו: דפוק וזרוק בפאריס ובלונדון (כנרת זמורה ביתן, 2010); חוות החיות (עם עובד, 2001); 1984 (עם עובד, 1971).
אחרית דבר מאת אלי שאלתיאל.
להוצאת עם עובד
מחווה לקטלוניה ראה גם :
ספרד היתה נקודת המפנה השניה בחייו. אף שנלחם בעוז ונפצע, מצא עצמו אורוול נרדף: הוא השתייך למיליציית פו"ם, שלא קיבלה את מרות המפלגה הקומוניסטית הספרדית. זו היתה נתונה למרותו של סטאלין. הוא היה עד לטיהור האכזרי שביצעו הקומוניסטים של סטאלין ביריביהם מהשמאל, שבאו לספרד כדי להלחם בפאשיסטים. הוא נמלט מספרד וחזר לאנגליה. כיום אנו יודעים שהוא הופיע ברשימת החיסול של מנגנוני הבטחון הסובייטים.
בהגיעו לאנגליה, פרסם את חוויותיו מספרד בספר, שתורגם לעברית, "מחווה לקטלוניה". הוא התקשה מאד למצוא מוציא לאור: מו"לים רבים באנגליה תמכו בפראנקו, ולא העלו על דעתם להוציא ספר של אדם שלחם נגדו. המוציאים לאור של השמאל היו נאמנים לקו המפלגה של מוסקבה, ולא רצו בחשיפת האמת.
"כשהכל משקרים אמירת אמת היא מעשה מהפכני": ג'ורג' אורוול