ורד לי , מוסף הארץ
חיי הרחוב לא משאירים הרבה ברירות להומלסים שהמדרכה, הספסל, חוף הים או מתחם התחנה המרכזית הוא מצע השינה שלהם. אחוז גבוה מהם מכור לסמים קשים בצורה כרונית ומשיג את הכסף לרכישת הסם באמצעות זנות ופשיעה - סחר בסמים, פריצות, גניבות והונאה. אחרים, המלקטים - אספני הפלסטיק, הבקבוקים והברזל המגלגלים עגלת סופרמרקט ברחובות תל אביב כאילו היתה האבן המודרנית של סיזיפוס; מנסים להיאבק, לשרוד, "לעבוד", "להתפרנס" ולא לפנות לפשיעה ולזנות. פעמים רבות אלה הם החלשים והפגיעים בהומלסים המכורים שאינם יכולים להשיג את כספם בדרך אחרת ולעתים אלה דרי רחוב שקיבלו החלטה מודעת, נחושה, מוסרית ואישית לא לפגוע באחרים ולא לחזור שוב לכלא.
במשך חודש וחצי התחקה כתבת מוסף "הארץ" וצלם העיתון אחר האנשים המלקטים פסולת - ברזל, אלומיניום, נחושת, פלסטיק, נייר, בגדים וחפצים. לצד כינון שוק עבודה מסודר בישראל מתפתחת כלכלה אחרת, כלכלה שקופה של אנשי שוליים, אנשים המודרים מהחברה. זהו מעמד של "מצורעים תעסוקתיים" החשופים לניצול מיידי ומניעים תעשייה שלמה של מִחזור תוך שהם חיים חיי חרפה.
הם בחרו להביא שיחות רחוב שקיימנו איתם, תיעוד ביוגרפי וצילומי שלהם כדי להראות את הפנים האנושיות של הפועלים השקופים.
לכתבה במוסף עיתון "הארץ"