דניאל בלטמן
מעולם לא ניהלה מדינה מלחמה אבודה במשך זמן רב כל כך כמו גרמניה בשלהי שלטונו של היטלר, קובע איאן קרשו בספרו החדש. מסקנותיו רלוונטיות לא רק לרייך השלישי.
גם מול כל הזוועות, האלימות והחורבן שזרעה גרמניה הנאצית בשנות מלחמת העולם השנייה באירופה, במיוחד במזרחה, ניצבים אלה של חודשי המלחמה האחרונים כתופעה בלתי נתפשת וקשה להסבר. מספר הקורבנות בנפש, בשדה הקרב ובקרב האזרחים, ההרס השיטתי של ערי גרמניה בהפצצות ה"שטיח" של הבריטים והאמריקאים, הטרור שהשיתו המפלגה הנאצית והאס־אס על האזרחים כדי להילחם בכל תופעה של תבוסתנות ורצון להיכנע, רצח של מאות אלפי אסירי מחנות הריכוז בצעדות המוות - כל אלה נחרתו בזיכרון הקולקטיבי הגרמני והאירופי כאפוקליפסה ענקית של מוות וחורבן שכמותם לא ידעה היבשת מעולם. איאן קרשו, מחשובי ההיסטוריונים של גרמניה הנאצית בדורנו והביוגרף הבולט של אדולף היטלר, מנסה בספרו האחרון, "הסוף", להציע הסברים לתופעה הבלתי מוסברת הזאת.
לסקירה של פרופסור דניאל בלטמן במוסף הספרים השבועי של עיתון "הארץ"