חוקרים ישראלים ביצעו באחרונה מחקר מקומי בקרב נשים שילדו לא מכבר, ומצאו כי כשליש מהנבדקות סבלו מתסמינים פוסט-טראומתיים, כנראה בעקבות הלידה. אמנם מדובר במחקר לא גדול (כ-89 נבדקות בלבד), שזיהה סימנים פוסט-טראומתיים תקופה קצרה לאחר הלידה - מה שאומר שלא מעט מן הנשים הללו צפויות להיפרד בשמחה מהתסמונת בתוך פחות מחצי שנה - אך עדיין מדובר במחקר בעל חשיבות מהבחינה הפמיניסטית.
לכאורה, מדובר במחקר שלא מחדש דבר - שהרי "בעצב תלדי בנים". אבל בעוד שניתן היה לשער, כי החברה תתייחס ללידה כאל חוויה טראומטית בפוטנציאל, בדרך כלל הסביבה לוחצת על היולדת הטרייה להדחיק את הכאב שחוותה בלידה. כל מי שילדה וניסתה לחלוק את הסבל שעברה זכתה בתגובה הממשטרת: "עד הלידה הבאה תשכחי הכל".
ייחודו של המחקר החדש הוא בכך שהוא מעז להציג את תהליך הלידה במושגים שאינם "קסומים", ולפקפק בהדחקת האספקט הטראומתי שלו. מתחת לפני השטח מבעבעת השקפת עולם שהיא לא פחות מחתרנית, במיוחד במדינה כמו ישראל, שמקדשת את הרבייה.
למאמר של עמליה רוזנבלום בעיתון "הארץ"
בטראומה תלדי בנים