"יותר מדי חברות הבינו בדרך הקשה שלא משנה כמה ראיונות יערכו, כמה פרופילים פסיכולוגיים יקבלו, כמה המלצות יזרמו וכמה פעמים ישאלו 'מהי החולשה הכי גדולה שלך?' - אין דבר המשתווה לעבודה של ממש עם המועמד. בעולם שבו חברות נדרשות לחשיבה חדשנית בכל תחומי העבודה, ובשוק תחרותי שדורש את האנשים הטובים ביותר לארגון, אי אפשר להמשיך ולהיתלות במסורת. גם אופן הקבלה לעבודה חייב להשתנות".
הבעייתיות בראיון עבודה מסורתי, לפי מייקל שרייג, ידועה לכל מי שעבר או העביר מבחן שכזה: מרואיינים מיומנים יודעים לשחק את המשחק, השאלות פחות או יותר ידועות והתשובות מוכנות מראש, ורק מעטים הם המראיינים שבאמת יודעים להפתיע. רובם נוטים לדבר יותר מדי על עצמם, תוך שהם מוכרים במרץ את התפקיד במקום לקבל תשובות נדרשות מהמרואיין. "בעולם המהיר של היום", אומר שרייג, "אין לנו ברירה אלא לייעל את תהליכי הסינון. מנהלים לא יכולים להרשות לעצמם לקבל מועמדים מבטיחים שמתגלים כעובדים גרועים. הדרך היא לראות איך המועמד משתלב בעבודה עוד לפני שהתחיל לעבוד".
למאמר ולראיון בעיתון "דה-מרקר"
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 