למרות ההון הרב שהושקע בחקר המוח, בעיקר בשנות ה-90 של המאה ה-20, ולמרות ריבוי הנתונים המחקריים אשר מציף את הספרות המדעית, קיימת הסכמה מועטה על עקרונות הפרשנות והארגון של הנתונים הללו והאופן שבו הם מיתרגמים לכלל ידע מבוסס.ס
דומה שאין גבול לפופולריות של הנושא: תמונות של מוח האדם מתנוססות מעל דפי שבועונים; משחקי מחשב מתיימרים לשמש "אימון למוח"; דיסציפלינות אקדמיות כגון נוירו-אתיקה, נוירו-אנתרופולוגיה ונוירו-כלכלה צומחות חדשים לבקרים. רבים רואים בעידן הנוכחי "עידן המוח", והאדם של ימינו מכונה "האדם המוחי". עם זאת מתברר שלמרות ההון הרב שהושקע בחקר המוח, בעיקר בשנות ה-90 של המאה ה-20, ולמרות ריבוי הנתונים המחקריים אשר מציף את הספרות המדעית, קיימת הסכמה מועטה על עקרונות הפרשנות והארגון של הנתונים הללו והאופן שבו הם מיתרגמים לכלל ידע מבוסס.
ספרו של מיכאל הגנר, המוח האנושי, מבקש להבליט את ההשלכות האתיות של חקר המוח. שאלות על הבדלים בין המוח הגברי למוח הנשי הן דוגמה לפרדוקס הטמון בניסיון של מדענים להיות נאמנים לאידיאל האובייקטיביות המדעית, לעומת חוסר היכולת לקרוע את עצמם מההקשר ההיסטורי והתרבותי שבו הם נטועים. באופן הזה, עצם החיפוש אחר הבדלים במבנה המוח של גברים ושל נשים - שאלה לגיטימית על פניה - הוא בעייתי מעצם העובדה שהוא בנוי על סיווג בני אדם לקבוצות.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 