ויטקה קובנר (קמפנר) הלכה בפברואר 2012 לעולמה. היא נולדה בקאליש, פולין, ובתקופת מלחמת העולם השנייה היתה חברה במזכירות השומר הצעיר בגטו וילנה ופעילה במחתרת של הפ.פ.או. ביער עסקה בפעולות מודיעין והייתה מפקדת יחידת סיירים בגדוד "נקמה".
"נשים ביצעו פעולות חבלה, הבריחו חומר נפץ, למדו להפעיל אקדח והתאמנו בהשלכת רימונים. הסיפור על מיקוש הרכבת הגרמנית לא חדל מללוות את ויטקה קובנר: כיצד נשאה על גופה חומרי נפץ ודינמיט, איך יצאה מהגטו, הלכה עשרות קילומטרים ועמדה במשימה. בעדותו במשפט אייכמן האדיר אבא קובנר את אשתו, כשסיפר בדרמטיות את הסיפור שדי בפרטיו היבשים כדי להרשים. הכתבים ציטטו אותו בה...See more".
מקור וקרדיט : ד"ר שרון גבע
Sharon Geva
כותבת ד"ר שרון גבע בספרה :
"אל האחות הלא ידועה": גיבורות השואה בחברה הישראלית
משיחותיי עם ויטקה קובנר קמפנר, אוגוסט 2003:
"בכושר סבילות ואומץ אישה יותר חזקה מגבר", קובעת ויטקה קובנר. "בחורים, מתוך ניסיון אני אומרת לָךְ, מוכרחים לאכול בזמן. בחורות יכולות עשרים וארבע שעות לא לאכול, נכון? וחיים כאלה, כמו שאנחנו חיינו, זה קשה. ובחורות ויתרו יותר. בחורות בכלל מוותרות יותר". היא זוכרת פעולה עליה פיקדה: "היינו שני בחורים ושתי בחורות, היינו צריכים לנתק את החשמל ואת הזרם מים וללכת הביתה, ליער. זה היה במרחק של ארבעים קילומטרים. הבחורים התעקשו ואמרו , מה אכפת לך אם ננוח, הם נשארו, ונהרגו" . לא מדובר על חוסן פיזי , היא מסבירה " "צמא? כל אחד צמא. בנוסף , לדעתי אשה היא יותר מוסרית. לא להשאיר מישהו בדרך, לבצע בכל מקרה, בכל תנאי, נאמנות. אלה תכונות מאד בסיסיות במלחמה" .
ראה גם :
ויטקה קובנר (קמפנר) - סיפורה של לוחמת
עכשיו אני מספרת
תמונה של ויטקה קמפנר-קובנר כפרטיזנית