הרומן האוטוביוגרפי של תהל רן מספר את סיפורה המשפחתי, ואת סיפור הקשר הסימביוטי והבלתי אפשרי שלה עם אחותה, ציפי, שנהפכה בחייה הבוגרים לאשה המתחבאת במוסדות פסיכיאטריים. עוד הוא כולל קשר סימביוטי ובלתי אפשרי עם אחותה המדומיינת, חבצלת, שנדמה כי היא מסמלת חלקים מודחקים ברן עצמה - חלקים שהיא מעזה לתת להם דרור רק בדמיון, שלעתים לא ברור אם הוא אכן דמיון, או בעצם מציאות.
באמצעות סיפור החיים שלה ושל אחותה, הנחשף בספר, היא מספרת סיפורים נוספים - אינספור סיפורים שלא נשמעים כמעט אף פעם: סיפוריהם של אלפי ילדים חסרי בית וחסרי משפחה שתעניק להם את הדברים הבסיסיים שמשפחה אמורה לתת - חום, אהבה, ביטחון. ילדים המתגלגלים במוסדות, פנימיות ומשפחות אומנות, עוברים התעללויות שונות ומשונות, ונהפכים לבסוף לבוגרים הנושאים אתם פצע נצחי.
חוט מקשר
בשם אחותי , תהל רן. הוצאת מודן, 303 עמ',
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 