העולם שייך לצעירים - האומנם? מקובל להניח שחיינו נמצאים בשיאם בשנות העשרים והשלושים, ומרגע שחצינו את שנתנו ה-40, אנחנו כבר "מעבר לשיא". אולם מחקר חדש שפורסם השבוע מגלה כי למעשה, אנחנו הופכים למאושרים יותר ככל שאנו מזדקנים, והשנים המאושרות ביותר מגיעות רק בסוף שנות השבעים ובשנות השמונים לחיינו.

 המסקנות הללו מבוססות על סקר שערכה האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב בקרב 341,000 בני אדם, בני גילאים שונים, שנשאלו לגבי מידת האושר שלהם. נמצא, כי מידת האושר "מתנדנדת" לאורך שנות חיינו הראשונות כאנשים בוגרים, ורק באמצע שנות הארבעים מתחילה מגמה יציבה של השתפרות - עד לשיא סביב גיל 85.

 התיאוריה שמאחורי הנתונים מוסברת בין היתר בספר חדש של פרופ' לואיס וולפרט, ביולוג ב"יוניברסיטי קולג'" בלונדון, הנקרא "אתה נראה טוב מאוד". על פי פרופ' וולפרט, תחושות שביעות הרצון והאופטימיות גוברות בהדרגה במהלך שנות גיל העמידה, ומגיעות לשיא עם הכניסה לעשור התשיעי לחיים. הוא מסביר זאת בין היתר בהפחתה בתחומי האחריות בגיל זה, בבגרות ובזמן שמתפנה ומאפשר להתמקד בדברים שאנחנו אוהבים. כמובן שתחושות אלו תלויות גם במצב בריאותי שפיר, בהכנסה יציבה ובמערכות יחסים תקינות עם בני משפחה וחברים.

 בראיון ל"דיילי טלגרף" הסביר השבוע פרופ' וולפרט את התיאוריה שלו לגבי האושר במהלך החיים: במהלך שנות העשרה והעשרים אנשים נוטים להיות "מאושרים באופן ממוצע", אך בהמשך מידת האושר שלהם יורדת, במקביל לצורך לתחזק משפחה וקריירה. השינוי מגיע לדבריו באמצע שנות הארבעים - "אנשים הופכים לפתע לעליזים ואופטימיים יותר, ומגיעים לשיא בסוף שנות השבעים או תחילת שנות השמונים".

  למאמר המלא באתר וואלה