דיוקן המשורר כאיש לא פרטי

חגית הלפרין, המאסטרו, ספריית פועלים, הקיבוץ המאוחד, מרכז קיפ, אוניברסיטת תל-אביב, 2011, 630 עמודים.

שלונסקי אהב את אשתו עד יום מותה, כותבת הלפרין, כלומר עד התאבדותה בבית, לא הרחק מביתו ובית אשתו השנייה, מירה.

באמצע שנות השלושים התאהבה בו מירה, אשתו של הסופר יעקב הורביץ, חבר של שלונסקי, בעת מסעותיו של בעלה באירופה. הרומאן היה סוער, ושלונסקי הקפיד לשמור עליו בסוד, בעיקר פחד לפגוע באשתו האהובה והשתויה. עד מהרה נכנסה מירה להיריון וגם התגרשה מבעלה (בסדר כלשהו). עכשיו חשש שלונסקי משתי פגיעות: באשתו לוסיה (לה לא היו ילדים), ובחברו הורביץ. על כן נשלחה מירה המעוברת לחו"ל ושלונסקי הצליח לדחות את הווידוי עד שחזרה ובתם בזרועותיה. בסופו של דבר נודע לכל המעורבים כל מה שצריך היה להיוודע. הוא המשיך לחיות עם לוסיה, ניסה להרגיל אותה למשפחתו השנייה.

 קישור לסקירת הביקורת של יצחק לאור בעיתון "הארץ"

דיוקן המשורר כאיש לא פרטי