גירושין מטים את מסלול החיים של ילדים, והם מוצאים את עצמם מתמודדים שנים ארוכות עם השלכותיהם. אלא שלא כל הילדים להורים גרושים מפרשים אירוע מכונן זה כשלילי בלבד. רבים מהם מזהים בבגרותם את הגירושין כמקור לחוסן וכבסיס ליכולות וכישורי חיים; אחרים מתארים את עצמם כבעלי תפקוד תקין, גם אם נלווה אליו צער הפרידה; ויש הרואים בגירושין את האירוע שממנו נובעים כל קשייהם גם בבגרותם. הורים שתפקודם ההורי עקבי ותקין, הורים המגלים מעורבות גם אם ילדיהם אינם חיים בביתם בקביעות, והורים המצליחים לשתף פעולה גם לאחר הגירושין, תורמים באופן מהותי לחוסן של ילדיהם. הם מאפשרים להם לגדול ולהיות לצעירים אופטימיים, עצמאים ואחראים.
בשם הילדים מבוסס על מחקר איכותני, הבוחן תפיסות אישיות באמצעות ראיונות עומק. סיפורי החיים של 23 צעירות וצעירים בני 20-25 שהוריהם התגרשו בילדותם משקפים את הבנתם לגבי השלכות הגירושין על חייהם מילדותם ועד הבגרות הצעירה. הם מתארים את מהלך חייהם לפני הגירושין ואחריהם, את היחסים המשתנים עם כל אחד מהוריהם ובני משפחתם, ואת המשפחות החדשות שנוצרו. הם מספרים על תפיסת הגירושין כבוגרים המתמודדים בעצמם עם שאלת בחירת בני זוג והקמת משפחה, ומצעים פרשנות חדשנית וייחודית של השלכת הגירושין על חיי ילדים. לצד סיפוריהם משולבים בספר ניסיונה האישי והמקצועי של המחברת וידע תיאורטי, עיוני וטיפולי עדכני בתחום הגירושין והשלכותיהם.
קישור לסקירת הביקורת
ראה גם: ספר נוסף של המחברת בפורטל הגורם האנושי