אנשים ממשיכים הלאה אחרי טיפולי פוריות. חלקם מלקקים את הפצעים בשקט, נושאים את הצלקות בדממה להמשך חייהם. גליה ודר גולדמן בחרו אחרת. הם החליטו להפר שתיקה ולספר הכול. הם מעלים נושאים חשובים - ההתייחסות של המערך הרפואי, ההחלטה מתי להפסיק, הדיכאון, האובדן, ומה שמאפיין כמעט את כל מי שעוברת את התהליך - האשמה עצמית. בגידת הגוף. חוסר הצדק.
גליה ודר גולדמן הם זוג צעיר שעבר שנתיים של טיפולי פוריות. בספר הם חולקים את מה שעבר על כל אחד מהם בתקופה הזו, פרק לו ולה חליפות. גילוי הלב שלהם מעורר התפעלות, אך יותר מכך חשוב מאין כמוהו. חשיבותו היא בהוצאה של הנושא לאור, לדיון ולהחלפת החוויות, שכל כך חסרה פה וכל כך חשובה.