הסרט מראה איך תרבות ההמונים אהבה את המוזרויות של גולד, שנבעו ממצוקה נפשית שהלכה והחריפה: ההתגוננות מפני קור במעיל, כפפות צמר, צעיף וכובע - גם בקיץ; ההתבודדות שלו; הכיסא המסמורטט שנשא עמו לכל קונצרט - והכוונה לקונצרטים ולמסעי הקונצרטים המעטים שאותם לא ביטל, כשעוד הופיע לפני קהל; הדרך המשונה שבה נהג לשבת, נמוך מאוד יחסית לכל פסנתרן אחר; ובסוף חייו - המוזרות שנהפכה למחלת נפש, מצייתת לסטריאוטיפ שלפיו רק הטירוף והסבל יוצרים גאון אמיתי. אוהבי המוסיקה הקלאסית, החובבים והמקצועיים, נדהמו מהגאונות המוסיקלית והפסנתרנית שלו, שחוללה מהפכה בתחום הביצוע: הקלטה של גולד ל"פסנתר המושווה" נשלחה עם חללית הוויאג'ר לחלל כביטוי להישגיו הפלאיים של המין האנושי; אבל ההמון המריע אהב את האקסצנטריות.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 