"בכל מקום ובכל זמן : תיאוריית החמלה הרדיקלית"

מקור וקרדיט : אריה דיין . "בכל מקום ובכל זמן : תיאוריית החמלה הרדיקלית" , הד החינוך , אוגוסט 2010 .

מדריכי "הרשת החברתית" נמצאים עם נערים ונערות במצוקה בכל מקום ובכל זמן- גם במקומות ובזמנים מפוקפקים- ומסייעים להם ליצור תחושה של ערך עצמי. רק כך, טוענים מייסדי "הרשת החברתית " ד"ר חן למפרט וגד אבידן, אפשר לחלץ אותם מן ההיגיון האכזרי של החברה הקפיטליסטית".

אחד העקרונות התיאורטיים המנחים את הפעילות של מדריכי "הרשת החברתית" קובע שכל ילד זקוק ל"מבוגר משמעותי"- אדם שילד יכול לקבל ממנו תחושה של ערך עצמי. מבוגר משמעותי הוא אדם שמתעניין בילד, מקשיב לו, מלווה אותו, הוא משדר לילד שיש לו ערך בעיניו ( ..ותחושת הערך העצמי שלנו תלויה בעיניים של הזולת, כפי שמסביר ד"ר חן למפרט , הוגה ומנהיג הרשת החברתית" ).

"יש חשיבות גדולה ליכולת של המדריך להסתובב ברחוב, לשהות בטריטוריה של הנערים וליצור אתם קשר שם, במקום שבו אין לו סמכות עליהם, במקום שאליו הוא יכול וצריך להביא רק את עצמו. שם הוא צריך להיות מספיק אטרקטיבי לסחוף אחריו את הנערים. בנוסף לכך, המדריך של הרשת החברתית צריך להיות מסוגל ליצור קשר גם עם אנשים מבוגרים מרכזיים ברחוב, לדוגמה, המוכר בחנות הפלאפל, השומר בכניסה לספרייה, המורה שנותנת שיעורי עזר ומכירה הרבה נערים, מנהלים ומנהלות של מתנ"סים ומרכזים כאלה ואחרים".

ד"ר חן למפרט וגדי אבידן הם הוריה ומייסדיה של "הרשת החברתית" והם מדגישים את הגישה הטיפולית . למפרט בדק בזמנו את משך הזמן הממוצע שמורה מקדישה לשיחה עם תלמיד, ומצא שזמן השיחה הכולל אינו עולה על שש דקות בשנה. "ושש הדקות הללו מוקדשות ברובן לשאלות כגון " למה לא הכנת שיעורי בית? " או האם מסרת להורים שלך את הפתק שלי".

פעילותה של "הרשת החברתית" מבוססת על עיקרון נוסף הנגזר מרעיון החמלה הרדיקלית: "חונכות מחללת". מדריכי "הרשת" מחוללים שינוי בנפשם של החניכים דרך העניין שהם מגלים בהם. העניין הזה יוצר בהדרגה תחושה של ערך עצמי ואמון גובר במבוגרים. המדריך הוא מעין מדיום שבאמצעותו בונה החניך יחס חדש לעצמו ולעולם.

פעולת "הרשת" מסביר ד"ר חן למפרט במסמך שבו פירט את עקרונותיה, "מתבססת בעיקרה על יצירת קשר אישי בין ילדים במצוקה לבין מדריך מבוגר". הקשר הראשוני נוצר בבית הספר. המדריך מאתר תלמידים השרויים במצוקה (ד"ר למפרט : "לא דווקא אלה שהמנהל מגדיר כילדים במצוקה, כי למנהלים יש נטייה להדביק את  התווית הזאת לילדים שגורמים מצוקה למנהלים"), כדי ליצור עמם קשר אישי מתמשך. " לקשר הזה שתי מטרות עיקריות: אחת היא ליצור עבור הילד או הילדה דמות של מבוגר משמעותי, דהיינו מבוגר שדרך מבטו יכולים הילד או הילדה להרגיש עצמם כבעלי ערך. המטרה השנייה היא ליצור שינוי ממשי בחייהם של ילדים וילדות במצוקה גם בעבודה עם המבוגרים הנוספים בחייהם". על המדריך לפעול לשם כך בקרב מבוגרים הממלאים תפקיד בחיי החניך- צוות ביה"ס, הוריו, קרובי משפחתו ופקידי הרשויות.

העיקרון הראשון והחשוב ביותר של עבודת הרחוב, כתב למפרט במסמך העקרונות של "הרשת" הוא שהמפגש בין המדריך לנער יתקיים ב"טריטוריה של הנערים", רק המפגש המתקיים שם- , "מתחת לבלוק בשכונה, במקלט שאליו פלשו בני הנוער, לצד המדרכות במרכז המסחרי, בחדרי מדרגות או במבנה נטוש" - יהיה בעל משמעות.

העיקרון השני, המשלים את הראשון, "הוא יצירתה האקטיבית של נוכחות ברחוב ובשכונה בשעות שבהן בני הנוער פעילים ( שעות הערב והלילה). הסיבה המידית לכך היא העובדה המצערת שמצוקתם של בני הנוער מתרחשת בנסיבות ובמקומות  שבהם "אין אף אחד".

 העיקרון השלישי של עבודת הרחוב על פ"י ד"ר חן למפרט קובע כי " המפגש בין מדריך לבין נער או נערה יתאפיין בעמדה ניטרלית מצד המדריך: ללא דעות קדומות, ללא שיפוט וללא אינפורמציה קודמת" . מפגש נטול דעות קדומות מאפשר לנער או לנערה לספר את הסיפור שלו או שלה ולהצמיח תחושה "שרואים אותי" ו"מקשיבים לי".

שלושת העקרונות מביאים לעיקרון הרביעי, שהוא תכלית העבודה: "מטרת המפגש בין המדריך לנער או לנערה היא לאפשר, לחולל ולהצמיח את תחושת הערך העצמי של הנער או הנערה".

ראה גם :

מרים את הפקק של האמבטיה

הקול השותק - מבט אחר על ילדים בבית-הספר