יפאן מזדקנת במהירות רבה. מיד לאחר מלחמת העולם השנייה היא היתה אחת המדינות המפותחות הצעירות ביותר, עם גיל חציוני של 22. אך בגלל שלא הרבה אנשים הולידו ילדים, החציון הוכפל מאז וממשיך לעלות במהירות. האוכלוסייה, שמונה כעת כ-127 מיליון איש, החלה להתכווץ. לפי מסמך עמדה שהוכן עבור הממשלה, היא תרד ל-100 מיליון עד 2046 ותמשיך לרדת במהירות לאחר מכן, במידה ששיעור הילודה לא יעלה (או שיפאן תתגבר על הסלידה שלה מהגירה).
בעלים במשרות טובות לא נמצאים בבית
יחידה מיוחדת של הממשלה ביפאן פועלת כעת בניסיון לשכנע משפחות צעירות לקחת חלק במאמץ. היא שוקלת דברים כמו תקציבים גדולים יותר למשפחות, הקלה במסים ובתי יולדות רבים יותר כדי לקצר את רשימות ההמתנה הארוכות. כדי לחזק יוזמות אלה, מינתה הממשלה ב-2005 שרה לשוויון מגדרי ועניינים חברתיים, קוניקו איוגוצ'י. איוגוצ'י נלחמה ללא לאות לטובת הנשים היפאניות, אך משרתה בוטלה עקב החלפת הממשלה.
האם מאמצים אלה יישאו פרי? פלוריאן קולמס, מנהל המכון הגרמני לחקר יפאן בטוקיו, אינו היחיד שסבור שלא. הוא טוען שהדרך היחידה שבה הנשים היפאניות יוכלו לעמוד בחייהן הקשים היא לדחות את הנישואים ולהוליד פחות ילדים, אם בכלל. בגלל התרבות של שעות עבודה רבות, בעלים עם משרות טובות מבלים זמן מועט ביותר בבית ומצפים שהאשה תתמודד עם כל מטלות הבית. אין פלא ש-70% מהנשים ביפאן מפסיקות לעבוד כשהן מולידות את ילדן הראשון. במקרים המעטים שבהן הן חוזרות לעבוד, הן עושות זאת זמן רב לאחר מכן, וגם אז במרבית המקרים למשרות חלקיות בשכר זעום. במקרים רבים הן כבר עסוקות אז במטלה משפחתית נוספת: לטפל בהוריו המזדקנים של בעלה.
למאמר המלא בעיתון "הארץ", דה-מרקר .
הצניחה בילודה: איום על העולם המערבי: המקרה של הנשים היפאניות .