אנו רואים בטעות בילדינו "שלוחה של עצמנו". הצלחה שלהם נדמית לנו כהצלחתנו ואנו חווים כישלונות שלהם כמכאיבים ממש כאילו אנו נכשלנו. לכן חשוב מאוד כאשר באים לעסוק בנושא "צפיות שיש להורים מילדיהם" להבהיר את התפקיד ההורי ולהבחין בהבדל בין הצורך שלנו להצליח כהורים לבין הצורך שלהם להיות הם, כלומר לגדול לאנשים עצמאים ואחראיים הבוחרים את דרכם לפי נטיות לבם ולא לשמש בתפקיד של מגשימי החלומות והצפיות שלנו.