המחשבה שדברים חייבים לקרות בדרך כזו או אחרת היא צורה של התנגדות: אנחנו נגד מזג האוויר, הבית שלנו או הדעות הפוליטיות של הזולת. שרון שחף על על סגולות האי-התנגדות.
המחשבה כאילו דברים חייבים לקרות או לא לקרות בדרך כזו או אחרת היא צורה אחת של התנגדות. ההתנגדות לובשת צורות רבות, יש לה השפעה הרסנית על הסביבה, אבל בעיקר היא פוגעת באדם המתנגד באמצעות הכאב, הכעס ותחושת הבדידות שהיא יוצרת בו.
למה אנו מתנגדים? להורים שלנו, למשל. על כך שאהבו אותנו פחות מדי, או יותר מדי, על גישתם החינוכית, תגובותיהם כלפינו או כלפי ילדינו ובני-זוגנו. אנחנו מגלים התנגדות כלפי אלו שעזבו אותנו על כך שהעזו לא לרצות אותנו, וכלפי אלו שנשארו על הדרך שבה הם מבשלים, מנקים, מתלבשים, רבים או אוהבים. ויש לנו גם התנגדויות כלליות כלפי אנשים באופן כללי, על שום צורת התנהגותם, לבושם, אופן דיבורם, בחירותיהם, תחומי העניין שלהם או דעותיהם הפוליטיות. אנחנו רק רוצים שהם ישתנו, שיחשבו ויתנהגו כמונו.
למאמר של שרון שחף
קישור
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 