על אבחון האוטיזם ועל היום שאחרי

 יש משפחות שעבורן הסטטיסטיקה המספרית היבשה שמדברת על ילד אוטיסט ל-150 לידות, הפכה לעובדת חיים מוגמרת.

חנה אלונים, מנהלת המרכז "מפנה" לטיפול מוקדם באוטיזם ובספקטרום האוטיזם, סבורה כי ניתן לאתר הפרעה בהתפתחות הקשר כבר בשנת החיים הראשונה. אולם היא מדגישה: "לא כל הפרעה התפתחותית בקשר תתפתח בהכרח לאוטיזם, אבל כל מצב של אוטיזם מתחיל בהפרעה בהתפתחות הקשר". לדבריה, הנחת העבודה מתוך מחקרים בינלאומיים מצביעה על כך שההפרעה מתרחשת בשל צמיחה לא מבוקרת של נוירונים היוצרת מוטציות של תאים, בפרט בשנת החיים הראשונה. "מאחר שהמוח של התינוק גמיש ביותר, התערבות מוקדמת עד גיל 18 חודשים עשויה להטות את הכף לטובה, תוך כמה שבועות", היא מסבירה.

במסגרת המחקר שנערך במרכז מפנה, אותרו שמונה סימנים מוקדמים בתינוקות שמצביעים על הפרעת קשר. לדברי אלונים, אם לפחות שניים מתוכם מופיעים ברציפות בפרק זמן של שלושה שבועות, יש לבדוק הפרעת קשר. "הסימן הראשון הוא פסיביות בולטת בתינוקות: חוסר בכי וחוסר עניין בסובב באופן בולט. הסימן השני הוא פעילות יתר, כמו בכי מתמיד ללא אבחונה של סיבה רפואית". לדבריה, הגם שהסימפטום השני מנוגד לכאורה לראשון, נמצא כי ישנם ילדים שהיו פאסיביים באופן בולט ופיתחו במהלך השנה השנייה לחייהם מעבר חד לקיצוניות של היפראקטיביות.

"הסימן השלישי הוא חוסר רצון או התנגדות לאכול כבר בימים ובחודשים הראשונים לחיים; הסימן הרביעי הוא חוסר תגובה לקול או לנוכחות הורה (ללא הפניית ראש, חיוך או מלמול); הסימן החמישי הוא רתיעה ממגע של הורה או כל אדם אחר; הסימן השישי הוא חוסר קשר עין ישיר; הסימן השביעי הוא התפתחות מוטורית מאוחרת, אולם עם הסתייגות, כיוון שחלק מהילדים המאובחנים מאוחר יותר באוטיזם מגלים התפתחות מוטורית מהירה במיוחד; הסימן השמיני הוא גדילה מואצת של היקף הראש ביחס לנקודת ההתחלה - אם כי גם סימן זה אינו מובהק, היות והוא יכול להצביע על בעיות אחרות".

לדידה של אלונים, זיהוי הסימנים הללו במהלך שנת החיים הראשונה הוא קריטי מכיוון שהוא עשוי להוביל לשינוי גורלות. יחידה לזיהוי בעיית קשר בתינוקות, שהוקמה על-ידי מפנה במרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב, עוסקת באיתור הסימנים האלה בחודשים הראשונים לחיים.