עצוב לראות שלפעמים המטופלים הסיעודיים קרובים יותר למטפלים שלהם מאשר לבני המשפחה. המטפלים מקדישים להם זמן, מתייחסים אליהם בסבלנות ובהרבה מקרים גם מרעיפים עליהם חיבה גדולה יותר מאשר בני המשפחה. לא תמיד זה כך, וכמובן אי אפשר להכליל. יש הרבה משפחות דואגות ואוהבות, שנעזרות במטפל זר ללא הקטנת המעורבות של הילדים בחיי ההורה שהיה לחולה סיעודי. אבל יש לא מעט מטופלים שהמטפל הזר הוא היחיד שמקדיש להם תשומת לב אמיתית.