מדוע הזיכרון נפגם ככל שמזדקנים? עובדה זו אמנם ידועה מזמן, אך הסיבות הנוירולוגיות שלה מתגלות במחקר שהתפרסם לאחרונה.
מקור וקרדיט
מחקרים קודמים מראים כמה חשובה השינה לזיכרון ולחיזוק הלמידה והזיכרון במוחנו (ראו כתבה בנושא - ). חוקרים מאוניברסיטה באריזונה שבארה"ב מצאו, כי הבעיה נובעת, לפחות בחלקה, מפגיעה ביכולת לשחזר אירועים במוח מתוך שינה - יכולת שמהווה סוג של שינון ומסייעת לזיכרון.
החוקרים חיפשו תבניות של פעילות מוחי, שכיום מאמינים שהן בעצם סממן לתהליך של מעבר מזיכרון לטווח קצר, לזיכרון לטווח ארוך. הן איתרו אותן בחולדות בזמן מנוחה, וחיזקו את ההנחה כי בזמן מנוחה, מוחנו אכן מבצע קונסולידציה לזיכרון.
המחקר החדש הראה, כי בחולדות מבוגרות, התופעה הופיעה, אך הרצף של פעילות הנוירונים היה מעורבב. זוהי ראיה ראשונה לכך, שבעיות זיכרון מתעוררות בעקבות בעיה באחסון המידע.
בניסוי השוו אחסון זיכרון וביצועים בשתי קבוצות של חולדות - צעירות ומבוגרות. לחולדות חוברו אלקטרודות להיפוקמפוס - איזור שידוע כקשור מאוד לקונסולידציה של זיכרון ולמידה, בעיקר לזיכרון אפיזודי (לא זיכרון של מילים, אלא יותר של אירועים ומקומות) וגם לקישור רגשות לאירועים ספציפיים. מחקרים קודמים הראו, כי בזמן שינה, ההיפוקמפוס חוזר על הפעילות שנעשתה במהלך היום, ו"שולח" אותה לאחסון במקומות אחרים במוח - בעיקר לקליפת המוח.
במחקר הנוכחי, נבדקו האותות החשמליים ממוחם של החולדות, תוך כדי שהן לומדות מתווה של מבוך, בחיפוש אחר מזון. (כמו שדווח בעבר) לאחר הלמידה, נצפתה פעילות דומה אצל החולדות הצעירות בזמן השינה. לעומת זאת, אצל החולדות המבוגרות, התבנית חזרה על עצמה, אך עם הרבה אי סדר בפעילות הנוירונים.
פעילות הנוירונים נמדדת לפי פוטנציאלי פעולה (הנקראים גם ירי של נוירון). הם מתרחשים כאשר נוירון מקבל מספיק קלט, על מנת לעבור פוטנציאל סף, ואז המתח של הנוירון עולה בבת אחת, והוא "יורה". סדר הירי של הנוירונים חשוב מאוד למשמעות, מכיוון שהירי הוא כמו סדר מילים במשפט.
לאחר מכן, לקחו הנסיינים את החולדות, ונתנו להם מטלות למידה. מטלה אחת כזו הייתה, שחייה בבריכה עם פלטפורמה. חולדות ישחו בבריכה עד שיגיעו לפלטפורמה - שהיא חוף המבטחים שלהם. החולדות גם ילמדו מהר מאוד איפה הפלטפורמה - לפחות חולדות צעירות... חולדות מבוגרות, נטו לשחות זמן רב יותר, גם לאחר שהחולדות הצעירות למדו מזמן כיצד להגיע מהר לפלטפורמה. עובדה מעניינת היא, שככל שרמת ההפרעה לסדר הירי של הנוירונים הייתה גבוהה יותר, כך ירדה רמת הביצועים.
החוקרים מעלים את האפשרות, שאולי יהיה ניתן למצוא תרופה שתמנע את התופעה. המחקר נותן כיוון מחשבה חדש לגבי הפרעות זיכרון, וייתכן כי גם הפרעות זיכרון בצעירים יוכלו להיפתר בטיפול בתסמין הזה. המחקר הזה, שנוסף למחקרים קודמים, מקדם אותנו עוד צעד להבין כמה חשובים התהליכים בשינה לתפקוד שכלי תקין של בעלי חיים ובני אדם.
קישור למאמר