אגרון
|
 |
הספר ראש פתוח הוא דיווח מרתק על חקר המוח ומופת לכתיבה מדעית בגובה העיניים. ראש פתוח מציע הסברים מעמיקים על התחושות, הרגשות ותפקודי היומיום שלנו לצד תובנות על פעילות המוח - תובנות שיתרמו למודעות העצמית שלנו לא פחות מטיפול נפשי. במהלך התחקיר שערך המחבר, העיתונאי המוערך סטיבן ג'ונסון, הוא השתתף בשורה של מבדקים, בהם בדיקת ריכוז, קריאת גלי המוח וסריקת האונות במוח.
המשך... |
> ספרים חדשים
|
 |
האם יש בסיס ביולוגי אובייקטיבי לחוויית היופי באמנות או האם החוויה האסתטית היא סובייקטיבית? שאלה זו נחקרה לאחרונה על-ידי קבוצת חוקרים, שהשתמשו בסריקת MRI כדי לבדוק את הפעילות העצבית במוחם של אנשים, חסרי ידע באמנות, שצפו בתמונות של פסלים קלאסיים. תוצאות המחקר מראות שחוש היופי של צופים, שאינם בקיאים באמנות, בא לידי ביטוי בשני תהליכים שונים במוח.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מחקרים מראים שלחלומות יש תפקיד חשוב בלמידה. אצל ילדים למשל, ככל שמשך זמן החלום ארוך יותר, כך הם תלמידים טובים יותר והם גם נחשבים ליצירתיים יותר. זה לא אומר שהחלומות עצמם עוזרים לנו בפיתרון בעיות או מציאת פתרונות יצירתיים כפי שהרבה אנשים סבורים. אנחנו לא חולמים על מה שקורה לאחרים או על כל מיני גיבורי על הנלחמים במפלצות, אנחנו חולמים על עצמנו.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
טכנולוגיות קיימות למיפוי המוח מסוגלות לחשוף מחשבות כמוסות - ומפלילות. הן עדיין לא קבילות בבית המשפט, אבל אם יאושרו ייתכן שלא יהיו עוד זיכויים מחמת הספק. מרתקת במיוחד היא הטכנולוגיה החדשה של חקר המוח באמצעות "תהודה מגנטית תפקודית" (Functional MRI). טכנולוגיה מתקדמת זו מתבססת על העובדה כי אזורים קטנים בקליפת המוח צורכים יותר אנרגיה וחמצן בעוברם למצב פעיל.
המשך... |
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
המאמר הנוכחי מתאר את תפקידי האזורים במוח האחראים על: עיבוד מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי, מצבים רגשיים ויצירת זיכרונות. מטרת המאמר הנה להראות את המורכבות הכרוכה בטיפול מסוג התרפיה באמנות השונה במהותה מפסיכותרפיה מילולית ומשלבת הן תהליכים המקושרים לגוף מבחינה מוטורית והן תהליכים רגשיים המקושרים לנפש. המאמר המעניין והחשוב נכתב על ידי רותי הרפז והתפרסם בפורטל פסיכולוגיה עברית ברשת.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
השימוש בצילומי מח של אנשים המקשיבים למוסיקה מהמאה ה- 18 עזר לחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד להבין איך מסווג המח את עולמנו הכאוטי. מירב הפעילות במוח (ארגון מידע) התרחשה דווקא בזמני השקט שבמהלך קטעי המוסיקה. בזמן הקונצרט תשומת הלב של המקשיב נודדת אבל במעברים בין הקטעים, בשקט, תשומת הלב נעצרת.ההקשבה לקטעי מוסיקת הבארוק שהולחנו לפני 200 שנה, עזרה למוח לנתב מידע.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
מחקרים שנערכו לאחרונה חשפו "מוח תת-מודע" פעיל, תכליתי ועצמאי יותר מאשר היה ידוע עד כה. הם מצאו שקיימת מערכת הדרכה התנהגותית תת-מודעת שאליה אנחנו מעבירים מידע לאורך היום בהקשר להמשך, אנשים הופכים תחרותיים יותר כאשר נראה בסביבה תיק מנהלים,פעולותינו, ושהמוח שוקל אותו, ולעתים קרובות פועל לפיו, עוד לפני שהמודעות מתעוררת.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|