אגרון
|
|
משיפור החיים החברתיים ועד פתיחת הזדמנויות עבודה נוספות, לדוברי שתי שפות ומעלה תמיד היו יתרונות. כעת מחקר חדש מצא שדיבור בשתי שפות מדי יום מגיל צעיר עשוי להגן מפני התפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים. חוקרים בגרמניה קבעו שאנשים דו-לשוניים קיבלו ציון טוב יותר במבחני למידה, זיכרון, שפה ושליטה עצמית מאשר מטופלים שדיברו רק שפה אחת.
המשך... |
> הבריאות שלך
|
|
המחקר הנוכחי מתמקד בקהילה נבחרת של דוברי רוסית בישראל הכוללת 27 משפחות (כ-150 אנשים, בהם 72 בני 23-4 - ילדים, נערים מתבגרים ומבוגרים צעירים). גרעין הקהילה נבנה בברית המועצות במהלך המאבק למען העלייה לישראל. רוב חברי הקהילה מגדירים את עצמם דתיים או מסורתיים במידה זו או אחרת מתוך בחירה חופשית ולא בגלל המסורת שקיבלו מדורות קודמים.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
הדרישה כיום שילדים ילמדו את האלף־בית כבר בגן, שגויה ומזיקה, קובעות מחברות ספר חדש על התפתחות השפה. מרוץההישגיות פוגע, לדבריהן, ברצון ללמוד וגוזל זמן יקר של ילדוּת. "רכישת השפה נעשית בצורה הטובה ביותר כשהיא מערבת תקשורת אמיתית מצד הורים וגננות, הנעשית מתוך עניין בילד. העלאת נושא מתוך העולם של הילד ביציאה מהגן או מהבית, שנלווית לה קריאת ספרים, מעשירה את עולם המושגים שלו", מסבירה רום.
המשך... |
> ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
|
|
ברב-המכר האינסטיקט הלשוני מנהיר סטיבן פינקר בסגנון חי וחינני את כל מה שרצית לדעת על השפה: כיצד היא פועלת, איך ילדים לומדים אותה, איך היא משתנה, כיצד המוח מעבד אותה וכיצד התפתחה כתכונה אנושית מולדת. בחן ובהומור, מתוך מומחיות גדולה ותוך שימוש בדוגמאות יומיומיות של משחקי מילים ולצון, סטיבן פינקר טווה מהידע ההולך ומתרחב שלנו על אודות השפה סיפור מרתק. השפה היא אינסטינקט אנושי,
המשך... |
> ספרים חדשים
|
|
על פי המחקר, השימוש בסלנג משתמש את בני הנוער בכמה מישורים: בכל הקשור לאפקט האדם השלישי, סלנג גורם לבני נוער להצטייר בעיני החברים שלהם החכמים, מצחיקים, שנונים ומעודכנים - שלוש תכונות חשובות ביותר בשלב ההתפתחותי בו נמצאים בני הנוער במסגרתו הם מחפשים קבוצת שווים ושואפים לזכות בהכרה בצד החברה. בנוסף, שימוש בסלנג אצל בני נוער מראה (לתפיסתם) על מקוריות, אותנטיות ואופטימיות באופן כללי.
המשך... |
> אנשים פשוטים > בני נוער וצעירים
|
|
להיפר־פוליגלוטים מוקדש ספרו החדש של העיתונאי מיכאל ארארד, "Babel No More", ובתרגום חופשי "הסוף לבבל". ארארד יצא לחפש את אספני השפות, את מה שמאפיין אותם, ואת מה שהפך אותם לכאלה. הוא נוסע לאזורים שתושביהם שולטים בכמה שפות, מראיין היפר־פוליגלוטים כפייתיים, ומתחקה אחר דמויות היסטוריות כגון הקרדינל האיטלקי בן המאה ה־19 ג'וזפה מצופאנטי, שזוכרים לו את שליטתו ב־50 שפות.
המשך... |
> ספרים חדשים
|
|
עוד שהמדע החדש יחסית של דו-לשוניות חוזר אל מקורות הדיבור והשפה, מדענים בוחנים את ההבדלים בין מוחם של תינוקות שנחשפו לשפה אחת לבין מוחם של תינוקות שנחשפו לשתי שפות. לאחרונה השתמשו חוקרים מאוניברסיטת ואשינגטון בתגובות החשמליות במוח כדי להשוות בין תינוקות מבתים שבהם דיברו שפה אחת (כלומר כאלה הצפויים להיות חד-לשוניים) לתינוקות שנחשפו לשתי שפות.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
|
|
|
|
במבט לאחור |
|
|
|