|
אגרון
|
 |
ניתוח מעניין של הסוציולוג ד"ר זאב רוזנהק לגבי ספרה החדש של נורית וורגפט. נקודה מעניינת במיוחד בספר נוגעת לפער שנוצר בין התייחסותו של הציבור הישראלי למהגרי העבודה לזו של הממסד הפוליטי. מצד אחד רווחה בקרב הישראלים הנטייה להתייחס למהגרי עבודה, יותר נכון לחלקם, באופן חיובי יחסית ולפעמים אף באהדה מסוימת. בהקשר זה אפשר להוסיף כי בישראל לא צמחה תופעה של "התנגדות מלמטה" למהגרים, שכה מוכרת במדינות אירופה המערבית.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
את ארצות הברית שוטף באחרונה גל אופנתי במסגרתו הופכות פינות העבודה לאינטימיות ואישיות יותר. יש הסבורים כי שינוי זה מביא לשיפור תפוקת העבודה, ויש גם מי שהופכים ל"מומחים לעיצוב סביבת עבודה" בעקבות גל זה.האחרונים סבורים כי "מקום עבודה הוא שלוחה של בית.... מקום העבודה חייב להפרות את העובד ולעורר בו השראה, ולא משנה מאילו חומרים הוא ישאב אותה".
המשך... |
|
> אנשים וארגונים
|
 |
יש הרואים את השחיקה בעבודה כמושג פוסט-מודרני- עם השנים הפכה העבודה לסוג של דת בעולם החילוני, ולכן שחיקה שקולה למשבר אמונה. הפסיכולוגית הישראלית פרופ' איילה מלאך-פיינס, שכתבה את הספרים "שחיקה נפשית" ו"שחיקה באהבה ובחיי הנישואין", העניקה לבעיה הגדרה קורעת לב, וסיכמה אותה כ"כישלון במציאת הטעם לקיום". היחס לעובדים השחוקים נע בין הבנה לבין משיכת כתף אדישה - שהרי הם אלה שבחרו בגורלם.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
העובדה ששעות העבודה החוקיות בישראל מתאימות לעולם השלישי או לאנגליה של סוף המאה ה-19 מעציבה. העובדה שגם שעות עבודה אלו אינן נשמרות ומועלות קורבן בשל הצורך של המעביד למקסם רווחים, מעציבה אף יותר. אין סיבה ליום עבודה של יותר משמונה שעות או לשבוע עבודה של יותר מארבעים שעות. אין בידי העובד ברירה אלא לעבוד את השעות הנוספות, כדי לשמור על משרתו.
המשך... |
|
> אנשים וארגונים
|
 |
עובד שנפלט ממקום עבודתו בגילאים 45-50 מתקשה מאוד להשתלב חזרה בשוק העבודה רמת ההשכלה אינה עוזרת - גם משכילים מתקשים למצוא עבודה.יש כאן פרדוקס. מצד אחד אנשים חיים יותר זמן, גיל הפרישה עולה, אנשים במצב בריאותי טוב, ורוצים או צריכים להמשיך לעבוד. מנגד, כל שנה מעסיקים מורידים את הרף ודורשים עובדים צעירים יותר. הרבה מעסיקים מבקשים עובדים עד גיל 35.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים
|
 |
ד"ר עמי וטורי, כלכלן והיסטוריון, הוא גם הסבל עמי וטורי, ממנהיגי שביתת העובדים הארעיים בנמל התעופה בן גוריון. בזמן שהוא נלחם עם מאות חבריו מקומת המטענים נגד פיטוריהם, אתם נתקעתם למעלה בטרמינל, בלי המזוודות. בעוד חודש, אם לא תהיה שביתה בנמל, הוא יטוס לווינה, לעשות פוסט דוקטורט. עמי וטורי, ד"ר להיסטוריה וסבל בשדה התעופה, חזר באחת להיות פועל מן המניין וחזר לסייע לעובדי הטעינה והפריקה במאבקם הצודק.
המשך... |
|
> אנשים וארגונים
|
 |
קביעות תעסוקתית הופכת מוסד יותר ויותר אנכרוניסטי. עובד שנכנס לשוק העבודה בגיל 20 עשוי להחליף מקום עבודה שמונה פעמים עד שיגיע לגיל 32, לא תמיד מרצונו. כשמדובר בעובדים שהשכלתם ו/או כישוריהם מעטים, החלפה תכופה של מקומות עבודה אינה רצונית, בדרך כלל. תעסוקה זמנית נחשבה פעם נוחה לסטודנטים ולאנשים בתקופות מעבר בחייהם. "היום היא הפכה לאורח חיים ולבעיה רצינית שאין כלפיה התייחסות מערכתית".
המשך... |
|
> אנשים וארגונים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 