אגרון
|
|
בוריס סירולניק יודﬠ שהוא נולד פﬠמיים. בלידתו הראשונה רק גופו בא לﬠולם, לפחות ﬠל כך מﬠידים המסמכים, והוא נאלץ להאמין להם.
לידתו השנייה. לﬠומת זאת, זכורה לו היטב: לילה אחד, כשגופו היה בן שש, הקיפו גברים חמושים את מיטתו. הם באו לﬠצור את הילד היהודי שהוסתר ﬠל ידי הגננת שלו כדי להוציאו להורג. באותו לילה נולד בוריס סירולניק: הוא והסיפור שלו.
המשך... |
> אנשים פשוטים > סיפורי התמודדות
|
|
הלה קרגולה (1925-2012) מבצרה זכרה היטב את הפוגרום ביהודי עיראק שאירע ב-1941. אחריו התגייסה למחתרת וסייעה ליהודים רבים לעלות לישראל. ממשלת עיראק אסרה את יציאתם של יהודי המדינה, ולכן רבים החלו לברוח באופן לא חוקי דרך הגבול עם איראן. הלה וחברתה סייעו להם תוך סיכון רב. היא איתרה אותם, חיפה להם מקומות לינה זמניים, וסייעה להם. כתבה במדור "אחרי מות" בעיתון "הארץ" .
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
|
אחד מסיפורי ההצלה המופלאים ביותר בתקופת השואה הוא סיפורו של ניצול השואה סימון שטרלינג ז"ל ביער עבות באוקריאינה במהלך מלחמת העולם השנייה. סימון שטרלינג ורעייתו הסתתרו במחילה בעומק 4 מטר ביער עבות במשך כשנה ליד העיירה שלהם (קרוב לאזור גטו ברודי ממנו נמלטו ובו רצחו הגרמנים את בנם בן ה-6). בחורף הקשה באזור מיוער זה כאשר הטמפורטורות ירדו מתחת לאפס הם המשיכו להסתתר באותה מחילה.
המשך... |
> ניצולי שואה
|
|
רב-סמל ראשון קורצבך, יליד 1915, גויס לצבא הגרמני באוגוסט 1939 . במאי 1941 מונה למפקד של מפעל לשיפוץ כלי רכב צבאיים בעיר בוכניה ליד קרקוב שבפולין. במפעל הועסקו בכפייה מאות מתושבי הגטו.ניצולי השואה מבוכניה סיפרו כי קורצבך הציל יהודים רבים מאקציות ומגירוש, בכך שהסתיר אותם במפעל שניהל והבריח אחדים מהם למקומות מסתור. אחת העדויות היתה של רומק מרבר, ניצול שואה בן 87 שחי בבריטניה.
המשך... |
> ניצולי שואה
|
|
הוריה של קיטי האן יצאו מווינה ב-1939 בתקווה להתאחד עם בתם בישראל, אך לאחר המתנה מורטת עצבים לאונייה שלא באה, נרצחו על ידי הנאצים יחד עם אלף איש נוספים. מכתבים ויומנים שנמצאו לאחר מותה שופכים אור על פרשה שההיסטוריה דחקה הצדה. קיטי, נערה יהודייה מווינה, עלתה לישראל בסוף 1938. היא הגיעה לבדה על סיפונה של אניית המעפילים דראגה, כשברקע התגברות האנטישמיות באוסטריה, לאחר סיפוחה לגרמניה הנאצית.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
|
בשנת 1943 ביצעו הנאצים טיהור אתני ביהודי העיר לבוב בפולין ועשרות אלפים מהם הוצאו להורג ונשלחו לגטאות. קבוצה קטנה של יהודים, ביניהם בני משפחת חיגר, מצאה מקלט במערכת הביוב של העיר ונאבקה לשרוד בה בתנאים בלתי אנושיים. קריסטינה חיגר, שהיתה אז ילדה בת שבע, מספרת דרך עיניה את סיפור המאבק המזעזע וההרואי של חברי הקבוצה בתוך הביוב הקר, הרטוב ושורץ החולדות.
המשך... |
> ניצולי שואה
|
|
כמעט 70 שנים חלפו מאז אך בתו, קריסטינה, עדיין זוכרת בפירוט את 14 חודשי האימה שעברו על משפחתה בשואה. בין 1 ביוני 1943 לסוף יולי 1944 היא הסתתרה עם הוריה ואחיה הפעוט בתעלות הביוב של עיר הולדתה לבוב (אז בפולין הכבושה, כיום באוקראינה). בתנאים תת-אנושיים הצליחה הילדה הקטנה, בת שבע, להתגבר על העכברושים, המים העכורים, הרעב, המחלות, הדיכאון, האימה והמוות, שארבו לה בכל פינה.
המשך... |
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
|
|
|
|
במבט לאחור |
|
|
|