|
אגרון
|
 |
פינס נולד ב-1883 בבלארוס והתגלגל לרומא לאחר שבעירו נערך פוגרום. ב-1922 ייסד את הפנסיון, שהפך עד מהרה למוסד יהודי חשוב, כפי שמתעד היטב ספר האורחים. על הסערה שעבר באותן שנים העולם היהודי באירופה ניתן ללמוד ממגוון השפות בו, כשההקדשות נכתבו, בין היתר, בעברית, אנגלית, הונגרית, פולנית, יידיש, צרפתית ורוסית. משה לביא, אחד מנכדיו של פינס שחי כיום בארה"ב, אמר שהספר היה גאוותו של הסב.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בהיסטוריה
|
 |
במרד גטו ורשה לחמה פלה שבסיק בתפקיד קשרית. אחרי שנתפסה היתה אסירה במיידאנק ואחרי כן באושוויץ והשתתפה בצעדת המוות. לארץ הגיעה ב-1946 באופן בלתי לגאלי. על האונייה הכירה את אריה פינקלשטיין שהפך לבעלה. הנוסעים נעצרו במחנה עתלית. אחר כך היתה חברה באצ"ל ובתנועת חרות. הם גרו תקופה קצרה בחולון, היא זוכרת שמישהו מנציגי העירייה פנה אליה והציע לה להסיר את המספר מהזרוע.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, חושף בית לוחמי הגטאות את חלופת המכתבים המרגשת של משפחת אנגלמן מווינה: ההורים שנטבחו, האחיות שעלו לקיבוץ ומברק אחד שהגיע יום מאוחר מדי. ההורים, שעמדו לעלות לארץ ישראל עם קבוצת מעפילי "קלאדובו-שאבאץ", עוכבו ביוגוסלביה, נתפסו על ידי הנאצים, ונרצחו. האח, שלחם נגד הפשיזם, נהרג אף הוא על אדמת אירופה. הסיפור כולו יפורסם בקרוב.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בהיסטוריה
|
 |
הובל הוא בין המורים הרוחניים הבודדים המקדישים חלק ניכר מעבודתם לזיהוי והתמודדות עם דפוסים שהותירה בנו השואה. אולי זה מפני שהוא גרמני,ואולי כי זוגתו היא האמנית הישראלית יהודית סספורטס. כתוצאה מהשואה, יש דחף הישרדותי חזק שהוטבע במדינה הזאת, מאז היווסדה.זה יכול להיות הגורם לכך שעמוק בתוכם, רבים מרגישים דריכות בלתי פוסקת ואינם מסוגלים להירגע לגמרי. כך שברקע החיים כאן נמצא תמיד מתח בסיסי.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים
|
 |
השואה היא אירוע מרכזי ומכונן זהות בישראל ובעולם המערבי.הצבתה של הטראומה כמושג מפתח בקריאת היומנים, משמעותה על כן תפנית רדיקלית במחשבה ובכתיבה על קורבנות השואה. במרכז הקריאה שמוצעת כאן עומדת השאלה מי הוא ה"אני" שבטקסט וכיצד אפשר לספר סיפור שבלב־לבו התפרקות העצמי, שלילתה של הזהות וחוסר אונים קיצוני. אסופה חדשב בעריכת ד"ר עמוס גולדברג.
המשך... |
|
> ספרים חדשים
|
 |
בראיון לאביבה לורי במוסף "הארץ" סיפרה לפני חמש שנים: "מצאתי ליפסטיק זרוק ובתחתית נשאר עוד קצת אודם. גירדתי מהתחתית את מה שנשאר ועטפנו את זה, אמא ואני... ותמיד לפני סלקציה היינו שמות טיפה סומק על הלחיים כדי להיראות קצת יותר טוב. גם למקלחת לקחנו את הסומק...כשהתקלחנו, מתחת למים, החזקנו אותו בין האצבעות. הוא כל כך קטן, שאף אחד לא ראה כלום".
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
אלכס קורזם היה רק בן חמש כשנמלט לבדו אל היער בעת שיחידת חיסול נאצית פשטה על כפרו ורצחה את אמו יחד עם יהודי הכפר האחרים.לבדו בעולם הוא הסתתר ביער, חיפש מזון ובגדים על גוויות חיילים וכל זאת בקור המקפיא של החורף הרוסי עד שגילתה אותו כיתת חיילי אס־אס לטבים. בתושייה רבה הצליח אלכס הקטן להסתיר מהחיילים את זהותו היהודית ולכבוש את לבם.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 