|
אגרון
|
 |
מחלת האלצהיימר של הגיל הצעיר מתפתחת לרוב על רקע תורשתי. מחלה זאת נפוצה בעיקר באזורים גיאוגרפיים מסוימים או באוכלוסיות ממוצא מסוים. לדוגמה, בקרב המיעוט הגרמני ברוסיה. ההידרדרות של החולים הצעירים במחלה מהירה יותר מזו של בני ה-80 ומעלה, ומבחינה קלינית מחלתם סוערת יותר. הסימנים הקליניים הראשונים למחלה, ברוב המקרים, אינם אופייניים דווקא לאלצהיימר.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
צוות חוקרים בינלאומי בראשות שני מומחים מהאוניברסיטה העברית, גילה במחקר פורץ דרך את המקור לשוני שברגישות לכאב כרוני בין בני האדם. מדובר בגן הממוקם בכרומוזום מספר 15 המשפיע על ההולכה העצבית שמהווה מקור לכאבים רבים. התגלית האחרונה, אותה הובילו הגנטיקאי הפרופ' אריאל דרבסי והנוירו ביולוג ומומחה לכאב פרופ' מרשל דבור מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגדרה כ"פריצת דרך" .
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
ככל שהרעיון של רפואה מותאמת אישית נשמע מבטיח, יש עדיין לא מעט מגבלות שמונעות את יישומו באופן נרחב. ראשית, הקשרים בין הפרופיל הגנטי האישי לבין הופעת מחלות או תגובה לטיפול אינם בהכרח הדוקים. גם משתנים סביבתיים, שאינם גנטיים, עשויים להשפיע על התגובה לטיפול. כמו כן, רוב המחלות אינן קשורות בהכרח לשונות גנטית מסוימת. המאמ ר נכתב ע"י פרופ' רן קורנובסקי בעיתון "הארץ".
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
מחקר חדש בבריטניה עשוי להקל את הבדיקות לזיהוי אוטיזם בקרב ילדים. כיום מבוססת הדיאגנוזה של התסמונת על שורה של מבחני תקשורת, אינטראקציה חברתית וכישורי דמיון, שמאפשרת זיהוי אוטיזם בקרב ילדים בגילי שנה עד שנתיים. "טביעת אצבע" כימית שגילו חוקרים מאוניברסיטת אימפריאל קולג' שבלונדון עשויה לשמש ליצירת בדיקת שתן פשוטה לזיהוי אוטיזם בשלב מוקדם בהרבה, ובכך לקדם את הטיפול בתסמונת.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
שיטת בוטייקו החלה בשנת 1952 בתצפית אישית של הרופא הצעיר ד"ר קונסטנטין פאבלוביץ בוטייקו. שלושים שנה לאחר מכן, ב-1985, הוכרה השיטה הנקראת על שמו כחלק מהמערך הטיפולי באסתמה על ידי הממסד הרפואי הממלכתי (משרד הבריאות) בברית המועצות. התוצאות הובילו אותו לפיתוח שיטה לטיפול באסתמה ומחלות כרוניות נוספות באמצעות תרגילי נשימה, שיטה המתבססת על עקרונות פיזיולוגיים וביניהם אפקט בוהר.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
תפקידו של המוח בקביעת גבולות הזמן והקושי שבמסגרתם נוכל להתאמן - או במילים אחרות, בשליטתו בעייפות, שנוי במחלוקת. רוב החוקרים בתחומי רפואת הספורט והפיזיולוגיה טענו עד כה כי המוח שיחק תפקיד קטן בקביעת קושי האימון שאנו מסוגלים לו. לאחרונה, חוקרים באנגליה גילו ששטיפת הפה עם משקה ספורט (ללא בליעתו) יכולה להילחם בעייפות. הניסוי פורסם בחודש פברואר ב Journal of Physiology.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
החוקרים מצאו שאין כמעט התאמה בין היקף האימונים לאיכות השינה. ההשפעה העיקרית על איכות השינה היתה נפשית: ככל שהמשתתפים האמינו יותר בכושרם הגופני, איכות השינה שלהם היתה גבוהה יותר.ראש צוות החוקרים, באוניברסיטת באזל, מסביר כי בכל הנוגע לקשר בין פעילות גופנית לשינה, יש חשיבות רבה יותר לגישה שנוקט כל אדם, מאשר לאימונים שהוא מבצע בפועל.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 