המאמר מתבונן מזוית אישית במלנכוליה כהרגשה המתהווה מתוך מודעות להיותנו בני חלוף, כתגובה לחסר ולההעדר, וכביטוי לכאב הנפרדות ממושאי אהבתנו. מלנכוליה היא מצב ביניים רגשי בין דיכאון לבין עמדה מופרזת של "מוכרחים להיות שמח" - הלך רוח טבעי ומציאותי למדי המשקף את המורכבות של חיינו, והיותם חד פעמיים ובלתי ניתנים למיצוי. במאמר זה זוהי מנסה הכותב , מנשה כהן, להתבונן על המלנכוליה כעל התנסות קיומית.
המשך...