אגרון
|
 |
במחקר הנוכחי החוקרים עשו שימוש באותה האסטרטגיה כדי לזהות עוד וריאנטים גנטיים שיש להם קשר למבנה המוח ול-IQ. במחקר החדש הם ערכו אנליזה להדמיות-מוח ולנתוני גנום-מלא של 472 אוסטרלים, כולל 85 זוגות של תאומים זהים, 100 זוגות של תאומים לא זהים, ואחיהם שאינם תאומים. הם זיהו 24 וריאנטים גנטיים בשישה גנים שונים, וכולם היו בתאחיזה להבדלים בשלמות המיבנית של מסלולים מרכזיים במוח.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
ניסוי קצר בגירוי חשמלי של המוח הביא למסקנה שמדובר בסם חזק ביותר המסוגל להביא אתכם למצב המושלם מבחינת יכולת חשיבתית. ההלם החשמלי המתון נועד לעשות דפלוריזציה לממברנות העצביות באזור, ובכך להפוך את התאים לפעילים ומגיבים יותר לגירויים. בדומה למדענים אחרים שמשתמשים בגרייה חשמלית,שיטה זו מאיצה את יצירתן של רשתות עצביות חדשות בעת פיתוח של מיומנות כלשהי.
המשך... |
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
ארבע דרכים יצירתיות להגיע ליצירתיות: היצירתיות מתחילה כשהמחשבה בורחת, קשיים טכניים מולידים הברקות, האופן ספייס פוגע באיכות והבידוד משפר אותה ואאוטסיידריות נותנת את נקודת המבט החדשה. המוח עסוק כל הזמן, גם כשאנחנו לא חושבים על כלום וגם כשאנחנו ישנים. הראשון שגילה זאת היה הנס ברגר, ממפתחי האא"ג, המכשיר הראשון שסרק ותיעד את הפעילות החשמלית במוח.
המשך... |
> הרהורים ומחשבות
|
 |
בשפה נגישה ועל בסיס מדע חדשני, נתונים מפתיעים ודוגמאות מתחום הכלכלה, הפרסום, הספורט, הפוליטיקה והטבע יוצאת ד"ר טלי שׁרוט, אחת החוקרות המובילות בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים, למסע מרתק בעקבות אחת ההטעיות הגדולות שהמוח האנושי מסוגל להן: ההטיה האופטימית. ספרה של ד"ר שׁרוט עורר עניין רב עם יציאתו לאור וזכה לביקורות מהללות. ספר בהוצאת מודן, שנת 2012.
המשך... |
> ספרים חדשים
|
 |
כל חודש נפגשת בברלין קבוצת אנשים הסובלים מדמנציה קשה. בכמה שעות של מוסיקה וריקודים, עולים מחדש היסטוריה נשכחת ומבליחים זיכרונות אבודים. בערב ריקודים ב"קפה וילהלמינה" שברובע קרויצברג בדרום-מזרח ברלין, יושבים כ-20 בני אדם. המבוגר שבהם בן 98. הם הובאו לכאן כדי להימלט לכמה שעות מהדמנציה שמעצבת את חייהם וכולאת אותם בערפול מתמיד.פסיכיאטרייםמובלים טוענים שלמוסיקה יש השפעה על דמנציה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
למרות ההון הרב שהושקע בחקר המוח, בעיקר בשנות ה-90 של המאה ה-20, ולמרות ריבוי הנתונים המחקריים אשר מציף את הספרות המדעית, קיימת הסכמה מועטה על עקרונות הפרשנות והארגון של הנתונים הללו והאופן שבו הם מיתרגמים לכלל ידע מבוסס.ספרו של מיכאל הגנר, המוח האנושי, מבקש להבליט את ההשלכות האתיות של חקר המוח. גישה ביקורתית ומרתקת אודות כיווני המחקר כיום לגבי חקר המוח.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
בפוסט האחרון שלו בסדרה מתמקד ד"ר גיל גרינגרוז (ד"ר באנתרופולוגיה אבולוציונית) בנושא אולי החשוב והבסיסי ביותר בכל חקירה משטרתית ובכל משפט: הרצון לדעת מי דובר אמת ומי משקר. איך המדע יכול לעזור לנו להפריד בין השניים? הבעייה המרכזית של הפוליגרף היא שהוא פשוט לא מכשיר אמין מספיק. מטא אנליזות שונות שנערכו מעריכות את מידת הדיוק של הפוליגרף בכ-60%.
המשך... |
> אנשים פשוטים
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|