|
אגרון
|
 |
הקריאה להיות אדם פעיל ומעורב איננה רק קלישאה של קואצ'רים ומנטורים. היא מבוססת על מדע מוצק, ויש לה הרבה יתרונות
יצירה ועשייה פיזית, כמו גם יצירה ופעילות מנטלית, מתגמלות אותנו כך שנרצה להמשיך. הכימיקלים שמשתחררים במוח (נוירוטרנסמיטרים כגון דופמין) הם הדרך של המוח שלנו לדרבן אותנו לעשות עוד ועוד.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט. המחקר שנערך בטכניון מבוסס על סריקות fMRI – דימות תפקודי של המוח – ב-219 נבדקים בזמן שאלה הקשיבו לסיפורים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
לבני אדם יש מוח גדול ומורכב, שהתפתח לאורך מיליוני שנות אבולוציה ומאפשר להם להתנהג בצורות מתוחכמות ולהציג יכולות חשיבה מתקדמות. אך האם אנחנו משלמים מחיר על המוח המרשים הזה? מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Science Advances מראה שהמוח האנושי פגיע במיוחד לתהליכי הזדקנות, ושהאזורים שגדלו והתפתחו בשלב האחרון של האבולוציה שלנו, הם הפגיעים ביותר.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
הקשב שלנו הולך ומצטמצם. הקשב שלנו רואה בכל רגע נתון המון התרחשויות, אבל הוא לא יעבד אותן אלא אם נשים עליהן פוקוס, ממש כמו זכוכית מגדלת. הרשתות החברתיות, והדיגיטל בכלל, מציפים אותנו בהמון־המון מידע. חלק מאיתנו גם אוהבים להיות עם הסמארטפון כשברקע טלוויזיה ולנסות לפצל את הקשב תחת מה שמוכר כ־Multi Tasking. אלא שהפיצול הזה פשוט לא יעבוד.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
המחקר החדשני שבוצע בארה״ב בחן את ההשפעה הישירה של מוזיקה מותאמת אישית על מוחו של החולה, ובפרט על אזור במוח המכונה רשת הבולטות (Salience network). רשת זו אחראית על מנגנוני הזיהוי והתגובה של האדם, והיא זו שאחראית לצמרמורת העונג הנעימה שאתם חשים בזמן האזנה לשיר אהוב.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
פרופ' גלוריה מארק מראה כיצד בחרנו ביותר מתח, יותר טעויות, פחות שינה — ופחות רווחה. במחקר התברר שעובדים עברו בין משימות בממוצע בכל 2.5 דקות. ב–2012 הנתון הזה ירד ל–75 שניות, ועכשיו הוא עומד על 47 שניות. "לכניסה של הרשתות החברתיות לעולם יש תפקיד מרכזי בשינוי הזה", אומרת מארק. "אחרי 2004 דעתם של אנשים נעשתה מוסחת יותר, והם התקשו להתרכז בגלל הרשתות החברתיות.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
החוקרים ניתחו את נתוניהם של 7,068 מבוגרים בני 54 עד 65 בשנת 1996 ושוב כעבור 20 שנה. החוקרים הראו שאלה שהיו בעלי השכלה אקדמית, היו בעלי היכולות הקוגניטיביות הגבוהות ביותר, שכללו יכולות זיכרון, שיפוט ומיקוד. גורם נוסף שהשפיע על יכולת קוגניטיבית גבוהה היה עבודה הדורשת יכולות חשיבה ועיבוד נתונים.סקירה של ד"ר איתי גל.
המשך... |
|
> הבריאות שלך
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 