|
אגרון
|
 |
התיאוריות הפסיכולוגיות של הזיכרון מתעניינות במיוחד בפער בין זיכרון לטווח קצר וארוך, ובפרט - במה דרוש כדי שנזכור דבר מה לאורך זמן. האם העובדה שאתם קוראים פוסט זה בתשומת לב, אומרת שבהכרח תזכרו אותו אחר כך? מה שידוע הוא שבדרך לזיכרון ארוך טווח, משהו צריך לקרות לחוויה, עיבוד חזרה והתקבעות שיהפכו אותה מאירוע חולף לזיכרון ברור, מוגדר. לתהליך העדין הזה קוראים גיבוש, קונסולידציה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
אולי אנשים מעל גיל 60 לא מצליחים לפעמים למצוא את המפתחות של הבית, אבל למוח שלנו עדיין יש יכולות מעוררות השתאות. בספר זה תפגשו חוקרי מוח ופסיכולוגים, המוכיחים כי עד כה זלזלנו שלא בצדק במוחותיהם של בני גיל העמידה. אנחנו אולי מאבדים כעת מעט מן החומר אפור, אך אנו מייצרים עוד חומר לבן (מיאלין) שמאפשר לנו לעבד מידע מהר יותר. ספר מרתק של ברברה שטראוך.
המשך... |
|
> ספרים חדשים
|
.JPG) |
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומחברת MX Biotech Jerusalem פיתחו תיאוריה מהפכנית לפיה חלק מאבני הבניין של הזיכרון הם המתכות שבמוחנו. לתיאוריה עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על עולם הרפואה והמחשבים. פרופ' חיים גילון מהאוניברסיטה העברית פיתח עם ד"ר ג'ררד מרקס מודל אשר בניגוד לתיאוריות קודמות, לא מתמקד רק בתאי העצב אלא בחלל שסביבם המכונה תווך בין עצבי ומהווה רבע מרקמת המוח.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
אם בעבר סברו כי המוח האנושי הבוגר הוא בעל מבנה ותפקוד מקובעים ובלתי ניתנים לשינוי, וכי תאי העצב המרכיבים אותו מאבדים בשלב מסוים את יכולת ההתחדשות שלהם, הרי שעדויות חדשות מספרות סיפור שונה למדי ביחס ליכולת השינוי האמיתית של המוח. התפיסה הרווחת היא שהמוח האנושי פתוח לקליטת מידע ומיומנויות חדשות בעיקר בגיל צעיר, המחקרים, לעומת זאת, מוכיחים ההפך.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מחקר ישראלי חדש מוכיח שבזמן שאנו ישנים, המוח שלנו מסוגל ללמוד דברים חדשים. המחקר הוכיח כי אנשים ישנים מסוגלים להגיב לגירויים וללמוד מהם, ואף ליישם את הלמידה הזו כאשר הם ערים. מתברר שיכולת הלמידה הזו מתקיימת דוקא בשלבי השינה בהם אנחנו לא חולמים, ואילו בזמן חלימה לא מתקיימת למידה כזו. מחקר זה מצטרף למחקרים רבים המוכיחים כי בזמן השינה מתקיימים תהליכי עיבוד של למידה שבצענו.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
פרופ' משה בר רצה להבין איך אנחנו מפענחים את מה שהעיניים רואות. השאלה הפשוטה הזאת הולידה קריירה אקדמית מבריקה, הפכה אותו לאחד המדענים הבולטים בחקר המוח והצליחה לפתור תעלומה ותיקה במיוחד. המטרה היתה לבדוק איך רושם ראשוני משפיע מבחינה נוירולוגית ופסיכולוגית. הוא הכניס אנשים למעבדה, הציג להם תמונות של פרצופים במהירות גבוהה, ושאל אם האנשים האלה אמינים או לא.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדווחים השבוע כי מצאו שהלא מודע במוח האנושי מסוגל לבצע פעולות הדורשות מחשבה סדרתית, לרבות הבנת הנקרא ופתרון בעיות בחשבון. הממצאים סותרים תיאוריות מדעיות קיימות, לפיהן נדרשת מודעות לביצוע פעולות מסוג זה, ופותחים צוהר למחקרים עתידיים שיאפשרו שימוש בכוחו של הלא מודע לגילוי מידע החבוי בו. דיווח של דן אבן בעיתון "הארץ".
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 