 |
מאסס היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ומומחית בנושאים הנוגעים לאימוץ. היא מציגה כאן ארבעה סיפורי אימוץ שהיתה מעורבת בהם, כעדה מומחית שמשתתפת בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם. עיקר תפקידה בהליכים האלה הוא הערכת היכולת של ההורים לגדל את ילדיהם.
המשך... |
> ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
|
 |
בשבוע הבא, לפני 20 שנה, התעורר פול, ואז התקלח, התגלח, התלבש, הכניס למטבח את העיתון שחיכה בחוץ והכין קפה לאשתו הישנה. אחר כך ניגש לחדר העבודה וירה בראשו. בלי הסבר, בלי רמזים קודמים גלויים לעין, בצעד שלעולם לא ייוודע אם היה ספונטני או מתוכנן. "זה השבוע האחרון בחייו. האם הוא יודע זאת? ברגע מסוים, כן", כותבת בתו ג'ואן ויקרשם בפתח ספרה "מפתח לאבא".
המשך... |
> שכול
|
 |
מטרת העל של ההורה היא לעזור לילד להתגבר על קשייו. גם הצלחותיו של הצוות החינוכי תלויות בהצלחותיו של הילד. לשם כך יש צורך בהקשבה הדדית. אין פה בעצם "מלחמת זה בזה", אלא שילוב כוחות במטרה משותפת - עזרה לילד.שיבוצם של הילדים במסגרות חינוכיות חוץ ביתיות מזמנת להורים התמודדות עם גורם נוסף, שמטפל, דואג, מחנך ולעיתים אף מאכיל את ילדיהם.
המשך... |
> ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
|
 |
אביה של מחברת הספר "אינדקס ההתאבדות - לעשות סדר במותו של אבי", שתורגם לעברית, ובצדק, כ"מפתח לאבא - מי הוא היה ולמה הוא התאבד", הכריע בבעיה הפילוסופית הזאת, לא בדרך מופשטת, אלא בדרך קיומית. במלים אחרות: הוא התאבד. לא היו שום סימני מצוקה, שום רמזים מקדימים, לא היה שום סיכוי שמישהו יבחין בכוונת האב להתאבד, והוא לא השאיר שום הסבר למעשה.
המשך... |
> שכול
|
 |
מחקר חדש מגלה כי תזונה של האב משפיע על הגנים האחראים על חילוף החומרים של השומנים בדם אצל הצאצאים. מדענים מאוניברסיטת מסצ'וסטס ומאוניברסיטת טקסס שבאוסטין גילו ראיות לכך שהשפעות סביבתיות של האב יכולות לעבור לדור הבא ו"לתכנת מחדש" את הדרך בה הגנים יתפקדו אצל הצאצא. המחקר החדש, שפורסם ב-Cell, מראה כי הרמזים הסביבתיים, במקרה זה תזונה ביונקים, משפיעים על גנים בדור אחד ועוברים לדור הבא.
המשך... |
> אנשים , מזון ותזונה
|
 |
ההורים של היום מעורבים הרבה יותר בחייהם של ילדיהם. במחקרם החדש, "הורות יתר ("Over-Parenting") מתארים ד"ר צבי טריגר ופרופסור גאיה ברנשטיין את המגמה החדשה הזו, ומכנים אותה "הורות אינטנסיבית". הם מראים כיצד המשפט כבר אוכף הורות אינטנסיבית, וטוענים, שלמרות היתרונות הברורים והמוכחים של מעורבות ההורים בחיי ילדיהם, אין זה ראוי שנורמות תרבותיות של הורות אינטנסיביות ייהפכו לחוקים מחייבים.
המשך... |
> ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
|
 |
"במרבית המקרים, הילדים, שהם חכמים ורגישים יותר משנדמה לנו, מסוגלים לקרוא באופן אינטואיטיבי את המציאות הרגשית השוררת בבית. כשהוריהם עצובים, מתוחים, כועסים, טרודים ודואגים, הילדים חשים זאת דרך הערוצים הלא מילוליים, הם מבינים שמשהו קורה". ומכאן שהניסיון להשאירם מחוץ לתמונה עלול לגבות מחיר יקר. הילד שמרגיש שמשהו קורה ואינו מקבל מהוריו הסבר, עלול לפתח בדמיונו תרחיש מוגזם.
המשך... |
> ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
|
|