המחקר הנוכחי מתמקד בנושא הכלכלי, וההשערה המרכזית שלו היא שבזמן משבר כלכלי אנשים ייטו לאמץ אסטרטגיות של אורח חיים מהיר, כאלו שמקדשות את ההווה על חשבון העתיד, כי מי יודע אם בכלל יהיה להם עתיד. יותר מכך, הרעיון שעומד בפני החוקרים הוא מרחיק לכת אפילו יותר. הם בוחנים את התאוריה שאנשים לא רק מגיבים לסביבות משתנות כיום, אלא שההחלטות שלהם אם להשקיע או לחסוך כסף מושפעות מהתנאים הסביבתיים שאפיינו את תקופת הילדות שלהם. אם אדם מסוים גדל בסביבה שהייתה ממעמד כלכלי נמוך, כזה שהיה מחסור תמידי בכסף ועתיד לא ברור, אז סביבה כזו של מחסור עיצבה התנהגות שמבוססת על סיפוקים מיידים וחיים של הרגע, על פני אדם שגדל בסביבה כלכלית יציבה יותר עם מקדם אי ודאות קטן לגבי העתיד. יש עדויות רבות לכך שאנשים משנים את התנהגותם ואפילו הפיזיולוגיה שלהם מושפעת מתנאי מחייה בילדות. למשל, אנשים עניים נוטים להוליד ילדים מוקדם יותר ומספר גבוה יותר, בהשוואה לאנשים עשירים. גם תנאי מחסור מזרזים את ההתפתחות המינית של אנשים והם פוריים בגיל צעיר יותר.
לסיכום, המחקרים הללו מראים שבמצבי משבר כלכלי אנשים ייטו לקחת יותר סיכונים אם הם מגיעים מרקע כלכלי קשה יותר ואם הם בעלי מתח נפשי גבוה יותר. בהקשר רחב יותר, המחקר מדגים כיצד חוויות ילדות משפיעות על האסטרטגיות שאנשים נוקטים לגבי העתיד הכלכלי שלהם, שנים רבות מאוחר יותר. הממצאים במחקר עקביים עם המנגנונים האבולוציוניים שמעוצבים על ידי Life History Theory ומעניין שפרויד חזה השפעות כאלו, אבל טעה לחלוטין לגבי המנגנונים שמניעים את האנשים.
מקור וקרדיט : הבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז
סיכונים כלכליים במצבי אי ודאות. כיצד אנשים מגיבים בתקופה של מחסור כלכלי