מאמר זה מטרתו לדון במושג "אובדן עמום" ובמשמעויותיו הפסיכולוגיות והחינוכיות בהקשר של התפתחות הילד, קשיים אפשריים וסיוע שאפשר לתת ברמה הפרטנית, המשפחתית ובמערכת החינוך.

אובדן עמום (Ambiguous Loss) הוא אובדן לא ודאי, מעורפל, לא ברור ולא קבוע (2006 ,Boss, 1999). מתוארים שני סוגים של אובדן עמום: 1. אדם אהוב הנעדר מבחינה פיזית אך נוכח מבחינה פסיכולוגית. בקבוצה זו נכללים מצבים כגון שבי, מלחמה, מהגרי עבודה, הרחקה מהמשפחה בשם החוק, או מגורים במרחק של אחד ההורים בשל פרוק המשפחה. 2. אדם אהוב הנוכח מבחינה פיזית אבל נעדר מבחינה פסיכולוגית, רגשית או קוגניטיבית. בקבוצה זו נכללים מצבים של מחלה כגון אלצהיימר, פגיעת ראש קשה, אוטיזם, דיכאון, התמכרויות ומחלות נפשיות כרוניות.

"נוכח נפקד"

התמודדות משפחות וילדים עם אובדן עמום של אחד ההורים

מאת דר' רונית שלו ודר' סמדר בן-אשר

גירסה מקוצרת של מאמר שהתפרסם בכתב העת "הייעוץ החינוכי", יולי 2012, בעריכת דר' שרגא פישרמן

למאמר המלא של ד"ר  רונית שלו וד"ר סמדר בן-אשר

"נוכח נפקד" - התמודדות משפחות וילדים עם אובדן עמום של אחד ההורים