ג'יל פרייס, בת 43, זוכרת במדויק מה התרחש בכל יום של חייה. המדענים הכתירו אותה כאחת הבודדים בעולם הלוקים ב"סינדרום זיכרון היתר" ורב מכר שהתפרסם על אודותיה הגדיר אותה כבעלת "הזיכרון המרשים ביותר שידע המדע". עד שפרופסור ספקן אחד בילה איתה יומיים ומצא הסבר עגום לתופעה
לפרייס יש זיכרון כמו של כולנו, אך היא מתייחדת בזה שהיא סורקת ללא הרף את ההיסטוריה האישית שלה ולכן הפכה למומחית לאוטוביוגרפיה של עצמה. פרייס איננה מנסה להסתיר את מגבלות הזיכרון הנורמליות שלה. היא, או יותר נכון, הסיפור שלה, הפכו למפורסמים כל כך מפני שהתופעה קיבלה חיים משל עצמה והמשיכה לתפוח באמצעות התקשורת.
ספר שכתבה על עצמה קיבל מידי העורך בהוצאת Free Press את כותרת "האישה שלא יכולה לשכוח" והוא תואר כ"סיפור יוצא דופן של חיים עם הזיכרון המרשים ביותר שידע המדע". הוסיפו לכך הופעות במהדורות חדשות, תוכניות אירוח, כתבות בעיתונים הגדולים - והמסקנה תהיה ברורה. הסיפור האמיתי הוא לא זיכרון יוצא דופן, אלא הפרעה שהפכה לאייטם לוהט.
להמשך המאמר בעיתון "מעריב"