|
אגרון
|
 |
הספר פסיכואנליזה ובודהיזם עוסק בהשוואה בין חשיבתם של פסיכואנליטיקאים כגון פרויד, קליין וביון, לבין תפיסת העולם הבודהיסטית. מן הצד הבודהיסטי הספר סוקר את הזרם של הבודהיזם המוקדם (תרוואדה) וכמו כן את נקודת המבט של הזן-בודהיזם. אך ספר זה אינו עוסק באינטגרציה בין מזרח ומערב, או ביישומים של החשיבה הבודהיסטית בפסיכותרפיה, אלא בהנחות יסוד מטא-תיאורטיות.
המשך... |
|
> ספרים חדשים
|
 |
מושגיו של פרויד הפכו לחלק מאוצר המילים הפסיכולוגי שלנו: מחשבות ורגשות לא-מודעים, קונפליקט, פשר החלומות, חושניותה של הילדות. אך במהלך חמישים השנים האחרונות עברה החשיבה הפסיכואנליטית הרחבה והתמרה עצומות. בספר פרויד ומעבר לו - תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית הופכים סטיבן מיטשל ומרגרט בלאק את החשיבה הפסיכואנליטית העכשווית - את גוף המחקר שנעשה מאז פרויד - לנגישה לקהל קוראים רחב.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
פרויד על פי אנטוני סטור הוא אמנם ענק שחיבר את כללי הדקדוק והתחביר לכל שיח עכשווי על נפש האדם, אך גם מי שחלק גדול מרעיונותיו, שיטותיו ותובנותיו אינם תקפים בפרספקטיווה עכשווית. סטור כופר ביומרתו של פרויד לראות בפסיכואנליזה סוג של מדע. הן בשל הכללותיה הגורפות על הטבע האנושי על סמך מדגם קטן של אורגניזמים אנושיים (כמו ההנחה שכל מטופליו של פרויד התנסו בפיתוי מיני בגיל צעיר).
המשך... |
|
> ספרים חדשים
|
 |
ספר זה בוחן באופן ביקורתי את יומרותיה של הפרדיגמה החדשה של הפסיכולוגיה להציע את עצמה כמודל המיועד לדיסציפלינות הקליניות, ובאופן הזה לשים קץ לפסיכואנליזה. מהו שינוי זה של הפרדיגמה? – מדובר בקוגניטיבי-התנהגותי. מהיכן הוא מגיע? – מארצות הברית. תחת שמו של הקוגניטיביזם ההתנהגותי (הפסיכולוגיה הקוגניטיבית) הופיע צמצום מחודש של ההתנסות האנושית ללמידה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
שני ספרים על זיגמונד פרויד ומורשתו מציירים אדם רודף כבוד ומרוכז בעצמו, אך גם גאון פורץ דרך ונועז ששינה לנצח את האופן שבו אנו תופשים את נפשו של האדם. שני ספרים חדשים על פרויד והפסיכואנליזה הם חגיגה לא רק לאנשי מקצוע, אלא לכל מי שרוצה להעמיק את ידיעותיו בהיסטוריה של האישים והרעיונות המשפיעים שביסוד התרבות המערבית. שני הספרים שלפנינו כתובים בצורה השווה לכל נפש.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
בשני המאמרים - אבל ומלנכוליה ופעולות כפייתיות וטקסים דתיים נרמזת המגמה שהלכה והתגברה במרוצת השנים בעבודתו התיאורטית של פרויד באשר לניתוח פסיכולוגי של מערכות תרבותיות, כגון דת וריטואל. באבל ומלנכוליה (נכתב 1915, פורסם 1917) מציג פרויד את ההבחנה שהפכה לשם דבר - כמו גם ירושה כבדת משקל של השיח הפסיכואנליטי - בין עבודת האבל לבין המלנכוליה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
בניגוד לפרויד, חשב הפסיכואנליטיקאי הווינאי היינץ קוהוט כי יצר האדם איננו רע מנעוריו וכי יצרים אלימים ותוקפניים הם תמיד תגובה לפגיעה שחווה ה"עצמי". במאמריו הפסיכוהיסטוריים הוא מנסה להתמודד באמצעות תפיסתו גם עם עליית הנאציזם והיטלר. סקירת ביקורת על ספרו: פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח אדם: הרהורים בגישה פסיכואנליטית חדשה. היינץ קוהוט. תירגמו מאנגלית: צילי זוננס ואלדד אידן.
המשך... |
|
> ספרים חדשים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 